סוטרת צ’נקי

  כך שמעתי: בפעם אחת, הבְּהַגְוַוה, בעודו נודד דרך ארצם של בני קוֹסַלָה בליווי קבוצה גדולה של נזירים, הגיע לכפר ברהמינים של בני הקוסלה בשם אוֹפָּסָאדַה, ונשאר להתגורר בחורשת עצי הסאלה, חורשת האלים, אשר ממוקמת מצפון לאופסאדה. באותה העת, הברהמין צַ’נְקִי היה ראש הכפר אופסאדה, כפר המאוכלס בצפיפות, שופע במִקְנֶה, בחָצִיר, עצי הסקה, מים ותבואה. הכפר ניתן לו על ידי מלך פַסֶנָדִי של קוסלה כשי מלכותי. …
באותו יום הברהמינים ובעלי-הבית של אופסאדה יצאו מתוך הכפר בקבוצות והלכו יחד צפונה לעבר חורשת עצי הסאלה, חורשת האלים. באותה העת, הברהמין צ’נקי העביר את מנוחת היום על המרפסת העליונה [שבאחוזתו]. משראה הברהמין צ’נקי את הברהמינים ובעלי-הבית של אופסאדה יוצאים מתוך הכפר בקבוצות והולכים יחד צפונה לעבר חורשת עצי הסאלה, חורשת האלים, הוא שאל את יועצו, “יועצי, מדוע הברהמינים ובעלי-הבית הבית של אופסאדה יוצאים מתוך הכפר בקבוצות והולכים יחד צפונה לעבר חורשת עצי הסאלה, חורשת האלים?”
“אדוני, הפרוש גוטמה, הנסיך מבני השקייאן, שיצא מחיי בית משבט השקייאנים כפרוש, בעודו נודד דרך ארצם של בני קוסלה הגיע לכפר ברהמינים ונשאר להתגורר בחורשת עצי הסאלה, חורשת האלים, אשר ממוקמת מצפון לאופסאדה. האנשים האלו הם בדרכם לחלוק כבוד למכובד גוטמה.”
“אם כך, יועצי, לך אל הברהמינים ובני הבית של אופסאדה ואמור להם ‘אדונים, הברהמין צ’נקי מבקש אתכם להמתין. הברהמין צ’נקי ילך גם הוא לראות את הפרוש גוטמה’.” “בסדר גמור, אדוני”, אמר היועץ. ומייד הלך אל הברהמינים ובני הבית של אופסאדה ואמר להם: “אדונים, הברהמין צ’נקי מבקש אתכם להמתין. הברהמין צ’נקי ילך גם הוא לראות את הפרוש גוטמה.”
באותה עת שהו בכפר אופסאדה כחמש מאות ברהמינים מארצות שונות, שעסקו בעניינים שונים. מששמעו שהברהמין צ’נקי הולך לראות את הפרוש גוטמה, הם הלכו אליו ושאלו אותו: “צ’נקי המכובד, האם זה נכון שאתה הולך לראות את הפרוש גוטמה?”
“כן חברים, החלטתי שאלך לראות את הפרוש גוטמה.”
“צ’נקי המכובד, אנא אל תלך לראות את הפרוש גוטמה, אין זה ראוי לצ’נקי המכובד ללכת לראות את הפרוש גוטמה; מן הראוי רק שהפרוש גוטמה יבוא לראות את צ’נקי המכובד. אכן, צ’נקי המכובד הוא מלידה מכובדת הן מצד האם והן מצד האב; הוא ממוצא טהור שבעה דורות אחורה; ללא רבב או דופי בנוגע לשושלת ולידה. כיוון שכך אין זה ראוי לצ’נקי המכובד ללכת לראות את הפרוש גוטמה; מן הראוי רק שהפרוש גוטמה יבוא לראות את צ’נקי המכובד.
הרי צ’נקי המכובד הוא עשיר, בעל הון רב, בעל נכסים יקרים ומשאבים אדירים. הוא מומחה בשלושת הוודות ובאוצר המילים, בליטורגיה, פונולוגיה, וחוכמת האגדות. כמו כן הוא מומחה לפילולוגיה, ודקדוק, והוא בקי למשעי בפילוסופייה של חכמה ארצית ובסימני ההיכר הגופניים של אדם גדול. צ’נקי המכובד הוא יפה תואר, נעים למראה, ראווה לעיניים, בעל גוון עור יוצא מגדר הרגיל ביופיו; יש לו את צבע ומבנה גוף של ברהמה והוא מרשים במראהו. הוא אדם בעל מידות טובות, הוא בעל מוסר איתן ובעל סגולות רבות. צ’נקי המכובד הוא מורה של רבים, מורה של מורים, מלמד את הוודות לשלושת מאות צעירים. אין זה ראוי לצ’נקי המכובד ללכת לראות את הפרוש גוטמה; מן הראוי רק שהפרוש גוטמה יבוא לראות את צ’נקי המכובד.”
כאשר שמע זאת, הברהמין צ’נקי אמר לברהמינים, “חברים, אם כך, שמעו גם מה שיש לי לומר. מן ראוי רק שאנחנו נלך לראות את הפרוש גוטמה הזה; אין זה ראוי כלל וכלל שגוטמה המכובד הזה יבוא לראות אותנו. למען האמת, חברים, הפרוש גוטמה הוא מלידה מכובדת הן מצד האם והן מצד האב; הוא ממוצא טהור שבעה דורות אחורה; ללא רבב או דופי בנוגע לשושלת ולידה. כיוון שהפרוש גוטמה הזה הוא מלידה מכובדת הן מצד האם והן מצד האב; ממוצא טהור שבעה דורות אחורה; וללא רבב או דופי בנוגע לשושלת ולידה, אין זה ראוי שגוטמה המכובד הזה יבוא לראות אותנו; אכן, מן ראוי רק שאנחנו נלך לראות את  גוטמה המכובד הזה.
חברים, הפרוש גוטמה יצא לחיי פרישות כשהוא נוטש רכוש רב של זהב וכסף, הן זה אשר תחת האדמה והן זה אשר על פני האדמה. אכן, למרות שהוא היה עדיין צעיר הפרוש גוטמה יצא מחיי בעל בית אל חיים חסרי בית של פרוש. אכן, חברים, למרות שהוריו ביקשו אחרת וקוננו בעיניים בוכיות, הוא גילח את ראשו וזקנו, לבש גלימות כתומות ויצא מחיי בעל-בית לחיים חסרי-בית של פרוש. אכן, חברים, הפרוש גוטמה הוא יפה תואר, נעים למראה, ראווה לעיניים, בעל גוון עור יוצא מגדר הרגיל ביופיו; יש לו צבע ומבנה גוף של ברהמה והוא מרשים במראהו. הפרוש גוטמה הוא אדם בעל מידות טובות, הוא בעל מוסר איתן ובעל סגולות רבות.
חברים, הפרוש גוטמה מדבר היטב ובעל קול נעים; הוא מדבר בנימוס בקול צלול ללא דופי, עם משמעות ברורה. אכן, חברים, הפרוש גוטמה הוא מורה של רבים הוא זנח היקשרות לתענוגות חושים והוא חסר יוהרה. חברים, הפרוש גוטמה מאמין שלפעולות יש תוצאות, הוא מאמין בכך שלמעשים יש תוצאות; הוא חפץ במה שטוב בנוגע לברהמינים. הפרוש גוטמה יצא לפרישות ממשפחה אצילה, משושלת רציפה של אבות מלכותיים. אכן, חברים, הפרוש גוטמה יצא לפרישות ממשפחה עשירה, בעלת ממון ורכוש רב. אכן, חברים, אנשים מגיעים מארצות ומדינות רחוקות לשאול את הפרוש גוטמה שאלות. אכן, חברים, אלפי יצורים שמימיים לקחו מחסה לכל חייהם בפרוש גוטמה. אכן, חברים, המוניטין והתהילה של הפרוש גוטמה יצאו למרחקים…
בשל כל זה אין זה ראוי שגוטמה המכובד יבוא לראותנו, אכן מן הראוי רק שאנו נלך לראות את גוטמה המכובד. “אם כך, אדוני, אנו נלך לראות את הפרוש גוטמה.”
אז הברהמין צ’נקי, מלווה במספר גדול של ברהמינים, הלך אל המקום בו שכן הבהגווה וברך אותו בכבוד. לאחר שסיים את ברכות הנימוסים, הוא התיישב במקום ראוי. הבהגווה ישב שם והחליף דברי ברכה נעימים עם הברהמינים המבוגרים יותר. בחברת הברהמינים האלו היה שם ברהמין צעיר, בחור בשם קָאפָטהִיקַה אשר רק הגיע לגיל שש עשרה ולאחרונה גילח את ראשו. הוא היה מומחה בשלושת הוודות ובאוצר המילים, בליטורגיה, פונולוגיה, וחוכמת האגדות. כמו כן הוא מומחה לפילולוגיה, ודקדוק, והוא בקי למשעי בפילוסופייה של חכמה ארצית ובסימני ההיכר הגופניים של אדם גדול. הבחור הצעיר הזה הפריע כל הזמן לשיחה שהברהמינים המבוגרים יותר ניהלו עם הבהגווה.
כיוון שכך, הבהגווה נזף בברהמין הצעיר קאפטיקה [ואמר]: “בְּהָארַדְוָואגָ’ה! הפסק להפריע לשיחת הברהמינים המבוגרים! בהארדוואג’ה, חכה עד שהשיחה תסתיים!” על כך, הברהמין צ’נקי אמר לבהגווה, “אנא ממך, המכובד גוטמה, אל תנזוף בצעיר קאפטיקה; קאפטיקה הצעיר הוא בן למשפחה טובה; קאפטיקה הצעיר גם בעל ידע רב; קאפטיקה הצעיר גם מלומד; קאפטיקה הצעיר גם נואם טוב; גם קאפטיקה הצעיר כשיר לקחת חלק בדיון זה עם גוטמה המכובד.”
הבהגווה חשב לעצמו: ‘דבריו של הברהמין הצעיר קאפטיקה לבטח יהיו אודות הטקסטים של שלוש הוודות; לכן הברהמינים נותנים לו דין קדימה.’ והברהמין הצעיר קאפטיקה חשב כך: ברגע שהפרוש גוטמה יפנה את מבטו אלי, אשאל אותו שאלה’. ביודעו מה חלף בראשו של הברהמין הצעיר קאפטיקה, הבהגווה הפנה את מבטו אליו.אז הברהמין הצעיר קאפטיקה חשב כך: ‘הפרוש גוטמה הפנה את מבטו אלי; מה אם אשאל אותו עתה שאלה’ ואז הברהמין הצעיר קאפטיקה אמר לבהגווה, “הו גוטמה, בעניין המזמורים העתיקים של הברהמינים, אשר הגיעו מדור לדור במסורת רציפה ובקבצים, הברהמינים הגיעו למסקנה זו: ‘זוהי בלבד האמת, כל דבר אחר הוא טעות.’ מה יש למכובד גוטמה לומר בעניין זה?”
“בהארדוואג’ה, האם מבין הברהמינים ישנו איזשהו ברהמין המצהיר: ‘אני [בעצמי] יודע זאת; אני [בעצמי] רואה זאת; זוהי בלבד היא האמת, כל דבר אחר הוא טעות’?”
“אכן לא, גוטמה.” אם כך, בהארדוואג’ה, האם מבין הברהמינים, היה איזשהו מורה או מורה של מורים, שבעה דורות של מורים אחורה המצהיר: ‘אני [בעצמי] יודע זאת; אני [בעצמי] רואה זאת; זוהי בלבד היא האמת, כל דבר אחר הוא טעות’?” “אכן לא, גוטמה.”
בהארדוואג’ה, האם מבין החכמים הברהמינים הקדומים (רִישִים), אשר חיברו את המזמורים, אשר העבירו הלאה את המזמורים, אשר הברהמינים של היום אומרים, מדקלמים, ומלמדים בדיוק כפי שהם זומרו, בוטאו, וחוברו על ידי החכמים ההם, אשר שמותיהם אַטְהַקַה, ווָאמַקָה, ווָאמַדֵוָוה, ווֵסָאמִיטָה, יַמַטַגִי, אַנְגִירַסָה, בְּהָארַדְוָואגַ’ה, ווָאסֵטְהָא, קַסַפָה וְבְּהַגוּ – האם אותם חכמים ברהמינים קדומים הצהירו ‘אנו [בעצמנו] יודעים זאת; אנו [בעצמנו] רואים זאת; זוהי בלבד היא האמת, כל דבר אחר הוא טעות?
“אכן לא, גוטמה.” אם כך, בהארדוואג’ה, אין אף ברהמין אחד מבין הברהמינים, אשר מצהיר: ‘אני יודע זאת; אני רואה זאת; זוהי בלבד היא האמת, כל דבר אחר הוא טעות.’ מבין הברהמינים אין אפילו מורה אחד או מורה של מורים, שבעה דורות מורים אחורה, אשר מצהיר: ‘אני יודע זאת; אני רואה זאת; זוהי בלבד היא האמת, כל דבר אחר הוא טעות.’ והחכמים הברהמינים הקדומים … גם חכמים אלו מעולם לא הצהירו ‘אנו יודעים זאת; אנו רואים זאת; זוהי בלבד היא האמת, כל דבר אחר הוא טעות.’
בהארדוואג’ה, מצב זה דומה לשורת אנשים עיוורים, כאשר כל אחד אוחז בזה שלפניו; הראשונים אינם רואים, האמצעיים אינם רואים, והאחרונים גם הם אינם רואים. באותו אופן, מה שהברהמינים טוענים הוא בדיוק כמו בדוגמא זו של שורת האנשים העיוורים; הראשונים אינם רואים, האמצעיים אינם רואים, והאחרונים גם הם אינם רואים. בהארדוואג’ה, מה דעתך על כך, אם כך המצב, האם מה שהברהמינים מאמינים בו אינו מתגלה כחסר בסיס אמיתי?
“גוטמה, בעניין זה, הברהמינים נאמנים לא רק דרך אמונה; בנוגע לכך, הם נאמנים גם כמסורת שהועברה בעל-פה.” “בהארדוואג’ה, בתחילה התייחסת לאמונה; כעת אתה מדבר על מסורת שהועברה בעל-פה. בהארדוואג’ה, קיימים חמישה גורמים אשר לכל אחד מהם יש שתי תוצאות בחיים האלו. ומהם חמשת הגורמים? אמון; מציאת-חן; מסורת שהועברה בעל-פה; חקירה מדוקדקת של הנסיבות; קבלה של השקפה לאחר חקירה מעמיקה. בהארדוואג’ה, לכל אחד מחמשת הגורמים האלו, יש שתי תוצאות בחיים האלו.
בהארדוואג’ה, למרות שניתן אמון איתן בדבר מסוים, עדיין הוא יכול להתברר כריק, חלול, או שגוי; למרות שלא ניתן אמון איתן במשהו, עדיין הוא יכול להתברר כאמיתי, נכון, ולא שגוי. למרות שדבר מסויים מוצא חן הוא יכול להתברר כריק… למרות שדבר מסוים נשמע היטב מאדם אחר הוא יכול להתברר כריק… למרות שדבר מסוים נבחן באופן מדוקדק הוא יכול להתברר כריק…
למרות שיש קבלה של משהו לאחר חקירה מעמיקה, עדיין דבר זה יכול להתברר כריק, חלול, או שגוי; למרות שלא היתה קבלה של דבר מסויים לאחר חקירה מעמיקה, עדיין דבר זה יכול להתברר כאמיתי, נכון, ולא שגוי. בהארדוואג’ה, אין זה ראוי לאדם חכם אשר שומר אמת להגיע למסקנה מוחלטת, ‘זוהי בלבד היא האמת; כל דבר אחר הוא טעות.’
“גוטמה, באיזו דרך שומרים את האמת? כיצד אדם שומר את האמת? אנו שואלים את גוטמה המכובד בעניין שמירת האמת.”
“בהארדוואג’ה, אם לאדם יש אמונה והוא אומר ‘זוהי אמונתי’, אך אינו מגיע למסקנה מוחלטת, ‘זוהי בלבד היא האמת, כל דבר אחר הוא טעות.’ אז אדם זה שומר אמת. בהארדוואג’ה, כך שומרים את האמת; זוהי הדרך לאדם לשמור את האמת; כך אנו מצהירים שהיא הדרך לשמור את האמת. אך בכך עדיין אין התעוררות אל האמת. בהארדוואג’ה, גם אם משהו מוצא חן … גם משהו התקבל במסירה על-פה … גם אם משהו נבחן בדקדוק בהתאם לנסיבות … גם אם משהו מתקבל לאחר חקירה מעמיקה, כל עוד האדם לא מגיע למסקנה מוחלטת ‘זוהי בלבד היא האמת; כל דבר אחר הוא טעות’ הוא שומר אמת. בהארדוואג’ה, כך שומרים את האמת; זוהי הדרך לאדם לשמור את האמת; כך אנו מצהירים שהיא הדרך לשמור את האמת. אך בכך אין עדיין התעוררות אל האמת.
“גוטמה, בדרך זו שומרים את האמת; כך אדם שומר אמת; כך אנו רואים ששומרים את האמת. אך, גוטמה, באיזו דרך נוצרת התעוררות אל האמת? כיצד נוצרת באדם התעוררות אל האמת? אנו שואלים את גוטמה המכובד אודות התעוררות אל האמת.”
“בהארדוואג’ה, במקרה כזה נזיר שוהה בכפר או עיר מסויימים ותלוי באוכל נדבות; בעל בית או בן בעל בית פונים אל הנזיר הזה כדי לגלות אם יש [לנזיר הזה] שלושה מצבי תודעה: חמדנות, שנאה, ובורות. [בעל הבית חושב לעצמו:] “האם יש לנזיר המכובד הזה מצבי תודעה שבבסיסם חמדנות אשר עלולים לגרום לאדם, אשר תודעתו מלאה חמדנות, לומר ‘אני יודע’ למרות שאינו יודע, ולומר ‘אני רואה’ למרות שאינו רואה ואשר יכולה לגרום לו להוביל אחרים אל תרגולים אשר יביאו נזק וסבל לטווח ארוך?” כאשר הוא חוקר את הנזיר ההוא בעל הבית מגיע להבנה זו: “אין לאדם המכובד הזה מצבי תודעה שבבסיסם חמדנות אשר עלולים לגרום לאדם, אשר תודעתו מלאה חמדנות לומר ‘אני יודע’ למרות שאינו יודע … ההתנהגויות הגופניות והמילוליות של האדם המכובד הזה הן כאלה של אדם חסר חמדנות. אכן, הדהמה שנלמדה על ידי המכובד הנה עמוקה, קשה לראייה, קשה להבנה, שלווה, נשגבת, מחוץ לתחום המחשבה, מעודנת, והיא ניתנת לידיעה מלאה רק על ידי החכם. אין זה אפשרי לאדם עם חמדנות ללמד כזו דהמה.”
החוקר, לאחר שראה שהנזיר חופשי לגמרי מחמדנות, ממשיך לחקור הלאה באם יש לנזיר הזה מצבי תודעה שבבסיסם שנאה. [בעל הבית חושב:] “האם יש לנזיר המכובד הזה מצבי תודעה שבבסיסם שנאה אשר עלולים לגרום לאדם, אשר תודעתו מלאה שנאה, לומר ‘אני יודע’ למרות שאינו יודע, ולומר ‘אני רואה’ למרות שאינו רואה … ההתנהגויות הגופניות והמילוליות של האדם המכובד הזה הן כאלה של אדם חסר שנאה. אכן, הדהמה שנלמדה על ידי המכובד הנה עמוקה, קשה לראייה, קשה להבנה, שלווה, נשגבת, מחוץ לתחום המחשבה, מעודנת, והיא ניתנת לידיעה מלאה רק על ידי החכם. אין זה אפשרי לאדם עם שנאה ללמד כזו דהמה.”
החוקר, לאחר שראה שהנזיר חופשי לגמרי משנאה, ממשיך לחקור הלאה באם יש לנזיר הזה מצבי תודעה שבבסיסם בורות. [בעל הבית חושב:] “האם יש לנזיר המכובד הזה מצבי תודעה שבבסיסם בורות אשר עלולים לגרום לאדם, אשר תודעתו מלאה בורות, לומר ‘אני יודע’ למרות שאינו יודע, ולומר ‘אני רואה’ למרות שאינו רואה … ההתנהגויות הגופניות והמילוליות של האדם המכובד הזה הן כאלה של אדם חסר בורות. אכן, הדהמה שנלמדה על ידי המכובד הנה עמוקה, קשה לראייה, קשה להבנה, שלווה, נשגבת, מחוץ לתחום המחשבה, מעודנת, והיא ניתנת לידיעה מלאה רק על ידי החכם. אין זה אפשרי לאדם עם בורות ללמד כזו דהמה.”
כאשר החוקר רואה שהנזיר חופשי לגמרי מבורות, האמון שלו בנזיר מתבסס. עם הופעת האמון [במורה], אדם פונה [אל המורה]; לאחר שפנה [אל המורה], הוא נותן את דעתו אליו בכבוד; כך, לאחר שנתן את דעתו, הוא מקשיב בערנות [לדברי המורה]; לאחר שהקשיב בערנות, הוא שומע את הדהמה; לאחר ששמע את הדהמה, הוא זוכר אותה; לאחר שזכר אותה, הוא חוקר את המשמעות שלה; לאחר שהוא חוקר את המשמעות שלה, הוא [רואה] שהדהמה נכונה על פי הבנה אישית [שלו], מתעורר בו מרץ; כאשר מתעורר בו מרץ, יש לו יכולת; כשיש לו יכולת, הוא מודט, כשהוא מודט, הוא עושה מאמץ עילאי. כשהוא עושה מאמץ עילאי, אז בעזרת תודעה מכוונת היטב ובאינטנסיביות, הוא מגשים באמצעות הגוף את האמת העליונה ורואה אותה באופן חודר באמצעות חוכמה.כך, בהארדוואג’ה, התעוררות אל האמת נוצרת; כך לאדם יש התעוררות אל האמת; זו הדרך שאנו מצהירים בה נוצרת התעוררות אל האמת. אך בזאת עדיין לא יכולה להיות השגה של האמת.
“גוטמה, בדרך זו יש התעוררות אל האמת; כך יש לאדם התעוררות אל האמת; כך אנו רואים התעוררות אל האמת. אך, הו גוטמה, באיזו דרך יש השגה של האמת? כיצד אדם משיג את האמת? אנו שואלים את גוטמה המכובד בעניין ההשגה של האמת.”
“בהארדוואג’ה, באמצעות עיסוק מתמיד בטיפוח שקדני ותרגול חוזר ונשנה של הדברים האלה ממש משיגים את האמת. כך האמת מושגת; כך משיגים את האמת; כך אנו מצהירים שמגיעה ההשגה של האמת.
“גוטמה, בדרך זו משיגים את האמת; כך האמת מושגת; כך אנו רואים את ההשגה של האמת. גוטמה, איזה דבר מסייע במידה הרבה ביותר להשגת האמת? אנו שואלים את המכובד גוטמה בעניין הדבר המסייע במידה הרבה ביותר להשגת האמת.”
“בהארדוואג’ה, מאמץ עילאי הוא גורם המסייע במידה רבה ביותר להשגת האמת. ללא מאמץ עילאי זה לא תיתכן השגה של האמת. רק בזכות מאמץ עילאי זה האמת מושגת. לכן, מאמץ עילאי מסייע במידה הרבה ביותר להשגת האמת.” “גוטמה, איזה דבר מסייע ביותר לעשיית מאמצים עילאיים? אנו שואלים את המכובד גוטמה בעניין הגורם המסייע ביותר לעשיית מאמצים עילאיים.”
“בהארדוואג’ה, מדיטציה היא דבר מסייע ביותר לעשיית מאמצים עילאיים. ללא מדיטציה, לא יתכנו מאמצים עילאיים. רק בזכות מדיטציה יתכנו מאמצים עילאיים. לכן, מדיטציה היא דבר מסייע ביותר לעשיית מאמצים עילאיים.”
“גוטמה, איזה גורם מסייע ביותר למדיטציה? אנו שואלים את המכובד גוטמה בעניין הגורם המסייע ביותר מדיטציה.”
“בהארדוואג’ה, יכולת היא דבר מסייע ביותר למדיטציה. ללא יכולת זו, לא תיתכן מדיטציה. רק בזכות היכולת תיתכן מדיטציה. לכן, יכולת היא דבר מסייע ביותר למדיטציה.” “גוטמה, איזה גורם מסייע ביותר ליכולת? אנו שואלים את המכובד גוטמה בעניין הגורם המסייע ביותר ליכולת.”  “בהארדוואג’ה, מרץ. אם המרץ הזה לא מופיע, לא תיתכן יכולת. רק בזכות שהמרץ מופיע שהיכולת נוצרת. לכן, מרץ הוא דבר המסייע ביותר ליכולת.”
“גוטמה, איזה גורם מסייע ביותר להופעת המרץ? אנו שואלים את המכובד גוטמה בעניין הגורם המסייע ביותר להופעת מרץ.”
“בהארדוואג’ה, הראייה שהדהמה נכונה על פי הבנה אישית היא דבר מסייע ביותר להעלאת מרץ. ללא הראייה שהדהמה נכונה על פי הבנה אישית, לא תיתכן ההופעה של מרץ. רק בזכות הראייה שהדהמה נכונה על פי הבנה אישית שמרץ מופיע. לכן, הראייה שהדהמה נכונה על פי הבנה אישית היא דבר מסייע ביותר להופעת מרץ.”
“גוטמה, איזה גורם מסייע ביותר להבנה אישית של הדהמה? אנו שואלים את המכובד גוטמה בעניין הגורם המסייע ביותר להבנה אישית של הדהמה.”
“בהארדוואג’ה, חקירה של המשמעות היא הדבר המסייע ביותר להבנה אישית של הדהמה. ללא חקירה של המשמעות, לא תיתכן ראייה שהדהמה נכונה על פי הבנה אישית. רק בזכות חקירה של המשמעות יכולה להיות ראייה שהדהמה נכונה על פי הבנה אישית. לכן, חקירת המשמעות היא הדבר המסייע ביותר לראייה שהדהמה נכונה על פי הבנה אישית.” “גוטמה, איזה גורם מסייע ביותר לחקירת המשמעות? אנו שואלים את המכובד גוטמה בעניין הגורם המסייע ביותר לחקירת המשמעות.” “בהארדוואג’ה, זכירת הדהמה היא דבר מסייע ביותר לחקירת המשמעות. ללא זכירת הדהמה, לא תיתכן חקירת המשמעות. רק בזכות זכירת הדהמה יכולה להיות חקירה של המשמעות. לכן, זכירת הדהמה היא דבר מסייע ביותר לחקירת המשמעות.”
“גוטמה, איזה גורם מסייע ביותר לזכירת הדהמה? אנו שואלים את המכובד גוטמה בעניין הגורם המסייע ביותר לזכירת הדהמה.”
“בהארדוואג’ה, שמיעה של הדהמה היא דבר מסייע ביותר לזכירתה. ללא שמיעה של הדהמה, לא יהיה ניתן לזכור אותה. רק בזכות שמיעה של הדהמה ניתן לזכור אותה. לכן, שמיעה של הדהמה היא דבר מסייע ביותר לזכירתה.” “גוטמה, איזה גורם מסייע ביותר לשמיעה של הדהמה? אנו שואלים את המכובד גוטמה בעניין הגורם המסייע ביותר לשמיעה של הדהמה.”
“בהארדוואג’ה, האזנה ערנית היא דבר מסייע ביותר לשמיעה של הדהמה. ללא האזנה ערנית זו, לא תיתכן שמיעה של הדהמה. רק בזכות זה שיש האזנה ערנית הדהמה נשמעת. לכן, האזנה ערנית לדהמה היא דבר מסייע ביותר לשמיעה של הדהמה.”
“גוטמה, איזה גורם מסייע ביותר להאזנה ערנית? אנו שואלים את המכובד גוטמה בעניין הגורם המסייע ביותר להאזנה ערנית.”
“בהארדוואג’ה, נתינת הדעת בכבוד [למורה] היא דבר מסייע ביותר להאזנה ערנית. ללא נתינת הדעת בכבוד הזו, לא תיתכן האזנה ערנית. רק בזכות נתינת הדעת בכבוד יש האזנה ערנית. לכן, נתינת הדעת בכבוד היא דבר מסייע ביותר להאזנה ערנית.”
“גוטמה, איזה גורם מסייע ביותר לנתינת הדעת בכבוד? אנו שואלים את המכובד גוטמה בעניין הגורם המסייע ביותר לנתינת הדעת בכבוד.”
“בהארדוואג’ה, פנייה [אל המורה] היא דבר מסייע ביותר לנתינת הדעת בכבוד. ללא פנייה, לא תיתכן נתינת הדעת בכבוד. רק בזכות פנייה יש נתינת דעת בכבוד. לכן, פנייה היא דבר מסייע ביותר לנתינת הדעת בכבוד.” “גוטמה, איזה גורם מסייע ביותר לפנייה? אנו שואלים את המכובד גוטמה בעניין הגורם המסייע ביותר לפנייה.” “בהארדוואג’ה, אמון [במורה] הוא דבר מסייע ביותר לפנייה. ללא אמון, לא תיתכן פנייה. רק בזכות האמון יש פנייה. לכן, אמון הוא דבר מסייע ביותר לפנייה.”
“שאלנו את המכובד גוטמה אודות שמירת האמת, והמכובד גוטמה השיב לנו אודות שמירת האמת. אנו מרוצים ומסופקים מתשובה זו. אנו מוקסמים ממנה. שאלנו את המכובד גוטמה אודות התעוררות אל האמת, והמכובד גוטמה השיב לנו אודות התעוררות אל האמת. אנו מרוצים ומסופקים מתשובה זו. אנו מוקסמים ממנה. שאלנו את המכובד גוטמה אודות השגה של האמת, והמכובד גוטמה השיב לנו אודות השגה של האמת. אנו מרוצים ומסופקים מתשובה זו. אנו מוקסמים ממנה. שאלנו את המכובד גוטמה אודות הגורם המסייע ביותר להשגת האמת, והמכובד גוטמה השיב לנו אודות הגורם המסייע ביותר להשגת האמת. אנו מרוצים ומסופקים מתשובה זו. אנו מוקסמים ממנה.
“לכל שאלה ששאלנו, המכובד גוטמה נתן תשובה ואנו מרוצים ומסופקים מתשובה זו. אנו מוקסמים ממנה. “גוטמה, קודם היתה לנו הדעה: ‘כיצד הפרושים גלוחי הראש, הפשוטים, השחומים האלו שנולדו מכפות רגלי הברהמה יודעים משהו על הדהמה? אכן, המכובד גוטמה גרם לנו לפתח הערצה לפרושים אמיתיים מבין הפרושים, הערכה לפרושים האמיתיים מבין הפרושים וגרם לנו להיות יראי כבוד כלפי הפרושים האמיתיים מבין הפרושים.
“מעולה! אדון נכבד, מעולה! הדהמה הובהרה בדרכים רבות על ידי המכובד גוטמה כאילו מה שהונח הפוך יושר, כאילו מה שהוסתר נחשף, כאילו הוצגה הדרך הנכונה למי שאבד, כאילו הודלקה מנורה בעלטה כך שבעלי ראיה יוכלו לראות צורות. אני לוקח מחסה בבודהה, אני לוקח מחסה בדהמה, אני לוקח מחסה בסנגהה. יזכור נא אותי המבורך כתלמידו, בעל-בית שלוקח מחסה בו מעתה ועד סוף חייו.