מטה – אהבה בלתי מותנית

ניאנאפוניקה תְּהרֶָה נזיר יליד גרמניה, שהוסמך לנזירות בסרי־לנקה על פי מסורת התראוודה. היה ממייסדי ה-‘ Buddhist Publication Society ’, חיבר מספר ספרים משפיעים ולימד מורים בודהיסטים מערביים כמו בהיקו בודהי. ידוע ומוערך ברחבי העולם כפרשן של הבודהיזם התראוודי האותנטי, שספריו הופצו במהדורות ושפות רבות, ביניהם ׳לב התרגול הבודהיסטי׳ ו׳לימודי האבהידהמה: החקירה הבודהיסטית של תודעה וזמן׳. חלקם משמש עד היום כחומר מומלץ ללימוד בודהיזם באוניברסיטאות.

***

אהבה, ללא המשאלה להשיג בעלות, בידיעה ברורה שבמובן האחרון אין רכוש ואין בעלים על הרכוש: זוהי האהבה הנעלה ביותר.
אהבה, מבלי לדבר ולחשוב על “אני”, בידיעה ברורה שה”אני”-כביכול הזה הוא אך תעתוע.
אהבה, מבלי לבחור באחד ולפסול את האחר, בידיעה ברורה שלעשות כן פירושו ליצור את הניגוד של האהבה עצמה: חוסר-חיבה, סלידה ושנאה.
אהבה, החובקת את כל היצורים: קטנים כגדולים, קרובים כרחוקים, יהא זה על פני האדמה, במים או באוויר.
אהבה, החובקת ללא משוא פנים את כל היצורים החיים, ולא רק את אלו שמועילים לנו, מרצים אותנו או גורמים לנו להנאה.
אהבה, אשר חובקת את כל היצורים, יהיו הם בעלי תודעה נאצלה או תודעה נמוכה, טובים או מרושעים. את הנאצלים והטובים חובקים, משום שהאהבה זורמת אליהם באופן ספונטאני. בעלי התודעה הנמוכה ובעלי התודעה המרושעת נכללים משום שהם אלו הזקוקים ביותר לאהבה. בקרב רבים מהם אפשר שזרע טוּב-הלב אבד רק משום שחום היה חסר לצמיחתו, משום שהוא מת מקור בעולם חסר-אהבה.
אהבה, החובקת את כל היצורים, בידיעה שאנו כולנו אחים למסע במעגל הקיום הזה – שאת כולנו מכריע אותו החוק של הסבל.
אהבה, אך לא האש החושנית אשר שורפת, חורכת ומענה, שגורמת ליותר פצעים משהיא מרפאת – רושפת כעת, ברגע הבא כָּבֶית, ומותירה מאחוריה יותר קרירות ובדידות משהורגשו קודם לכן.
במקום זאת, אהבה אשר מונחת כיד רכה אך יציבה על פני היצורים הדואבים, תמיד ללא שינוי במידת האהדה שלה, מבלי להסס, איננה מוטרדת משום תגובה שהיא פוגשת. אהבה שהיא מצננת-מנחמת לאלו שנשרפים באש הסבל ולהט-היצרים; שהיא חום מעניק-חיים לאלו הנטושים במדבר הקר של הבדידות, לאלו הרועדים בכפור של עולם חסר-אהבה; לאלו שליבם כבר הפך מרוקן ויבש מהקריאות החוזרות ונשנות לעזרה, מהיאוש העמוק ביותר.
אהבה, שהיא אצילות נשגבת של הלב והשכל, אשר יודעת, מבינה ונכונה לעזור.
אהבה, שהיא כח ומעניקה כח: זאת האהבה הנעלה ביותר.
אהבה, שאותה המוּאר כינה בשם “החירות של הלב,” “היופי הנשגב ביותר”: זאת האהבה הנעלה ביותר.
ומהי ההתגלמות הנעלה ביותר של האהבה?
להראות לעולם את הדרך לקץ הסבל, הדרך שעליה הצביע, שאותה צעד והגשים עד שלמוּת, הוא, המְרוֹמָם, הבודהה.