הצעות לתרגול חיוניות (ויריה פארמיטה)

אג’אהן סוצ’יטו (Ajahn Sucitto), יליד אנגליה, מבכירי הנזירים המערביים במסורת נזירי היער התאילנדים. הוסמך לנזירות ב-1976 בתאילנד, ב-1978 חזר לאנגליה, והיה שותף לייסוד מנזר Cittaviveka (במערב סאסקס, אנגליה) – המנזר המערבי הראשון במסורת הזו. בשנים 1992–2014 הוא כיהן כאב המנזר הזה. אג׳אהן סוצ׳יטו מנחה ריטריטים ברחבי העולם, והוא מחברם ועורכם של פרסומים רבים.

* * *

פיתוח חיוניות הוא מצד אחד שמירה ואיסוף של משאבים, ומהצד האחר הפניית החיוניות ושימוש בה למטרות ראויות. ההערכה מה ראוי, והכוונוּן המדויק כיצד לאסוף ולקיים את אותה חיוניות – זו תרומתה של החוכמה. לדוגמה, בפיתוח אמפתיה – אחת המוטיבציות העיקריות להשקיע אנרגיה היא שהיא נועדה להביא רווחה לאחרים, וגם לנו; השאיפה, המוטיבציה להשתמש באנרגיה כדי להיטיב, היא אמצעי עיקרי לשמח את ליבנו. עם השלמויות האחרות, החיוניות בונה את הבסיס לקְשיבות (מיינדפולנס), שהיא המעשה של תשומת לב חכמה לנושא אחד. זה מעביר את התהליך של הרהור נבון למצב של מדיטציה מתמשכת.       

 הרהור

חִשבו שחיוניות היא הדלק המניע כל סוג של מאמץ; אפילו חשיבה צורכת אנרגיה. החיוניות גם מידלדלת ככל שהשנים חולפות. לכן חשבו לעיתים קרובות: האם הפעולה הזאת, או הדיבור הזה או המחשבה הזאת ראויים שאשקיע בהם אנרגיה? בלילה, כדבר האחרון לפני שאתם שוקעים בשינה, חשבו שהמוות מתקרב ויכול לקרות בכל עת; עם הידיעה הזאת, חשבו לְמה אתם חשים מחויבים. האם המטרה הזאת משמחת ומרגיעה את הלב? אם כן, הרהרו בכך זמן מה. אם לא – ציינו זאת, והתבוננו שוב למחרת היכן וכיצד אתם מעבירים את ימיכם. הקדישו כמה דקות לבדיקה של שאיפותיכם.

שאיפות אינן תכניות או תכנונים, הן הצהרות שיש בהן ביטוי ערכי והד למה שאדם מייחל  להביא לידי מימוש. למשל: ‘מי ייתן וישכון שלום  בקהילתי’; ‘מי ייתן וקרוביי או חבריי ימצאו דרך להיחלץ מקשייהם’; ‘מי ייתן וכל היצורים יהיו משוחררים מדיכוי ומעוני’. השפעתן המידית של שאיפות היא הסטת תשומת הלב מדאגות החיים היומיומיות לאפשרות של מבט רחב יותר שיש בו חזון.  זה משמח את הלב, וגם עוזר לחזק בנו את החיוניות.

חשבו גם ממה הייתם רוצים להיפרד, ואיך לנוח; השתמשו בוויתור ובאיפוק כדי להחזיר אנרגיה.

פעולה

קחו על עצמכם משהו כדאי הדורש מכם להשקיע אנרגיה, משהו שגורם לכם להתאמץ ואולי גם לדחות פעילויות אחרות. הקְרבה אישית מעדנת ומחזקת את התודעה.

השתמשו בחיוניות כדי לתמוך בפארמיטות אחרות – כמו נדיבות והתכוונות אוהבת. במקום להוסיף דברים שעליכם לעשות או לסיים, העמיקו את האיכות שאתם מביאים  לפעולותיכם. בדרך זו, חיוניות שמשתמשים בה במיומנות, מרחיבה ומחיָה את הלב.

מדיטציה

התאמנו בתנוחת הישיבה במדיטציה בגו זקוף (כדאי להיעזר בתרגילים גופניים לחיזוק שרירי הגב התחתון ולמתיחת הגידים והרקמות שמסביב לירכיים).

בכל נשיפה, עקבו אחריה בתשומת לב עד שהיא מגיעה לסיומה. בהפסקה [שבין הנשיפה לשאיפה] ובשאיפה שאחריה הרפו ואפשרו לעצמכם להתמלא  באנרגיית-נשימה. בנשיפה הבאה כוונו את מודעותכם לתחושות שהנשימה מעוררת בגופכם בכל מקום שאתם יכולים לחוש בהן בגוף. אם אתם מרגישים ישנוניים, שמרו את עיניכם פקוחות והתמקדו בתנוחת הישיבה בגו זקוף. אם אתם משועממים, עוררו את חיוניותכם על ידי התבוננות בטבען של התחושות הגופניות כשהאנרגיה שלכם נמוכה, או בהלוך הרוח. של מי הוא? 

אם האנרגיה חזקה מכדי להיות מוכלת בנוחות בשקיטה, נסו להרחיב את מוקד תשומת הלב ולהניע אותה  לאורך הגוף כלפי מטה, ומחוצה לו דרך כפות הרגליים (עמידה יכולה להיות תנוחה יעילה יותר במקרה זה). אפשרות אחרת, התרכזו בתנועות של גופכם כשאתם פוסעים הלוך ושוב במסלול שבחרתם.

כשאתם מרגישים שהאנרגיה שלכם יציבה,  הרחיבו אותה לכל הגוף. וכשזה מלוּוה בטוב לב, התוצאה מרעננת מאוד.