הדרשה על חותם הדהרמא

פעם שמעתי מילים אלו של הבודהא כאשר הוא שכן בוואסאלי עם קהילת הנזירים. יום אחד הוא אמר לקהילה, “נזירים, האם שמעתם על חותם הדהרמא הנפלא? היום אני מעוניין לספר לכם אודותיו ולהסבירו לכם. אנא האזינו לו בתשומת-לב, קבלו אותו בלב טהור, ועשו את מיטבכם לזכור אותו ולתרגלו”. קהילת הנזירים ענתה, “נפלא, המכובד בעולם! אנא למדנו. אנו נאזין בתשומת-לב”.
הבודהא אמר, “ריקות אינה ‘קיום’ ואינה ‘חוסר-קיום’. היא חופשיה מכל ההשקפות המוטעות. היא לא נוצרת ולא נהרסת, ואין השקפה שיכולה לתופסה. מדוע זה כך? מכיון שריקות אינה יכולה להיות ממוקמת במרחב. אין לה צורה. היא איננה מושא של תפיסה. היא מעולם לא נולדה והשכל איננו יכול לתופסה. מכיון שלא ניתן לתופסה, היא חובקת את כל הדברים ושוכנת רק בחכמה שאינה מפלה ואינה משוטטת וסוטה. זו ההבנה הנכונה והאמיתית היחידה, נזירים! אתם צריכים לדעת שלא רק ריקות אלא כל הדברים הם כך. זהו חותם הדהרמא. חותם הדהרמא נקרא גם ‘שלוש דלתות של חופש’. זו התורה הבסיסית של כל הבודהות, עינם של כל הבודהות, מטרתם של כל הבודהות. האזינו לו וקבלו אותו בתשומת-לב. זכרו אותו היטב ותרגלו אותו ממש בלב המציאות”.
“נזירים, מצאו מקום שקט לשבת ולהתבונן, למשל ביער מתחת לעץ. שם תוכלו לראות שהצורה כואבת, ריקה וארעית וכתוצאה מכך לא תהיו צמודים לצורה. אתם תגיעו להבנה שאינה מפלה ביחס לצורה. אז עשו את אותו הדבר עבור תחושות, תפיסות, תצורות והכרה. ראו שהן כואבות, ריקות וארעיות ותתעלו אל מעבר להשקפות מוטעות לגביהן. הגשימו הבנה שאינה מפלה ביחס לתחושות, תפיסות, תצורות והכרה. נזירים, חמש הסקנדהות ריקות. הן מתגלות מההכרה. ברגע שההכרה שובתת מפעולה בדרכה הרגילה, גם הסקנדהות שובתות מפעולה. כאשר ראיתם זאת, השתחררתם לחופשי מכל ההשקפות. התבוננות זו נקראת ‘ריקות’, והיא דלת החופש הראשונה”.
“נזירים, כאשר אתם שוכנים בהתרכזות נכונה ורואים את התפוררותה של הצורה, אתם חופשיים מתעתועי התפיסות ביחס לצורה. כאשר אתם רואים את התפוררותם של הקול, הריח, הטעם, המגע ומושאי הנפש, אתם חופשיים מתעתועי התפיסות ביחס לקול, ריח, טעם, מגע ומושאי הנפש. התבוננות זו נקראת ‘ללא סימן’, והיא דלת החופש השניה. ברגע שתיכנסו בדלת זו אתם תגיעו להבנה טהורה. עקב הבנה טהורה זו, שלושת תכונות הנפש המטמאות – תשוקה, שנאה ואשליה – נעקרות משורשן. כאשר אלה עקורות משורשן אתם תשכנו בממלכת ההבנה שאינה מפלה ואינה משוטטת וסוטה. כאשר אתם שוכנים בהבנה זו, להשקפות ‘אני’, ‘שלי’ וכך לכל ההשקפות, לא יהיה עוד בסיס והזדמנות להתגלות”.
“נזירים, ברגע שאתם חופשיים מההשקפה ‘אני-עצמי’, אינכם מתייחסים עוד למה שאתם רואים, שומעים, מרגישים ותופסים כמציאות שאינה תלויה בהכרתכם שלכם. למה? מכיון שאתם יודעים שהכרה גם היא מתגלה כתוצאה מתנאים וגם היא ארעית. עקב טבעה הארעי, גם אותה אין לתפוס. התבוננות זו נקראת ‘ללא מטרה’, והיא דלת החופש השלישית. ברגע שתיכנסו בדלת זו אתם תחוו באופן מלא את טבעם האמיתי של הדברים כולם. כבר אינכם לכודים על-ידי הדברים, מכיון שראיתם את טבעם הבלתי-מותנה של הדברים כולם”.
הבודהא אמר לקהילת הנזירים, “זהו חותם הדהרמא הנפלא, שלוש דלתות של חופש. אם תלמדו ותתרגלו אותו, לבטח תשיגו הבנה טהורה”.
כך לימד הבודהא, והנזירים שמחו מאוד לשמע תורתו. לאחר שהם קדו בכבוד ובהוקרה, הם הבטיחו ללמוד ולתרגל תורה נפלאה זו.
Taisho Revised Tripitaka 104
(the Discourse on the Dharma Seal)