הדרשה על חוף המבטחים שבתוכנו

 
פעם שמעתי מילים אלו של הבודהא כאשר הוא שהה בחורש המנגו, בצל הקריר של עצי המנגו שלאורך גדת הנהר בארץ מאגאדהא. הנזירים הבכירים שאריפוטרא ומודגאליאיאנא לא מזמן עברו מן העולם. יום הירח המלא הגיע, המועד לטקס קריאת כללי ההתנהגות הנאותה.
הבודהא פרש את מרבד הישיבה שלו וישב עם פניו אל הקהילה. הוא התבונן בנאספים ואמר, “כאשר אני מתבונן בקהילתנו, אני רואה חלל גדול שהנזירים הנכבדים שאריפוטרא ומודגאליאיאנא השאירו מאחוריהם. בסנגהא שלנו, נכבדים אלו היו הנזירים המיומנים ביותר בנשיאת דרשות של דהרמא, תמיד מעודדים ומדריכים את כל האחרים – הנזירים, הנזירות והתלמידים שאינם נזירים או נזירות”.
“נזירים, אנשים רודפים אחר שני סוגים של עושר – עושר חומרי ועושר של הדהרמא. בחיפושם אחר עושר חומרי הם יכולים לפנות אל אנשי העולם. בחיפושם אחר עושר של הדהרמא הם תמיד יכלו לפנות אל הנזירים הנכבדים שאריפוטרא ומודגאליאיאנא. הטאטהאגאטא אינו מחפש אחר דבר, יהיה זה חומרי או של הדהרמא”.
“נזירים, אל תהיו עצובים או חרדים בגלל ששאריפוטרא ומודגאליאיאנא עברו לנירוואנא. בעצים גדולים, מלאי עלים, פרחים, ופירות בשלים ועסיסיים, הענפים הגדולים ביותר תמיד מתים או נשברים ראשונים. בהררי אבני-החן, האם לא הפסגות הגבוהות ביותר מתבלות תמיד לפני הנמוכות? בסנגהא של הטאטהאגאטא הנזירים הנכבדים שאריפוטרא ומודגאליאיאנא היו התלמידים הטובים ביותר, ולכן זה טבעי שהם יכנסו לנירוואנא ראשונים. אל תניחו לייסורים או לתחושות של צער להתגלות”.
“כל הדברים שמתגלים, מתקיימים ומושפעים מדברים אחרים – במילים אחרות, כל הדברים המורכבים – נוהגים לפי כלל הארעיות ובסופו של דבר הם נעלמים. הם אינם יכולים להתקיים לנצח, בלי שיום אחד יעלמו. כל היקר לנו והקרוב לליבנו היום, אין מנוס מהצורך לשומטו ולהפרד ממנו בעתיד. בעוד זמן לא רב, גם אני אעזוב אתכם ואעבור מן העולם. לפיכך, אני מפציר בכם לתרגל ולהיות אי לעצמכם, לדעת איך לעגון בחוף המבטחים שבתוככם ולא לשים את מבטחכם באף אחד או בשום דבר אחר”.
“תרגלו ושימו את מבטחכם באי של הדהרמא, דעו כיצד לעגון בחוף המבטחים של הדהרמא ואל תשימו את מבטחכם באף אי או אדם אחרים. התבוננו בגוף שבגוף, מטפחים תשומת-לב והבנה נכונה כדי להשתלט על כל תשוקה וחרדה ולהתמיר אותן. התבוננו בדברים-שמחוץ-לגוף שבדברים-שמחוץ-לגוף, מטפחים תשומת-לב והבנה נכונה כדי להשתלט על כל תשוקה וחרדה ולהתמיר אותן. זו הדרך לשים את מבטחכם באי של עצמכם, לחזור לעצמכם כדי לשים את מבטחכם בדהרמא ולא לשים את מבטחכם באף אי ובשום-דבר אחר”.
כך לימד הבודהא. הנזירים חשו שמחה לשמע תורתו, והם כולם היו מאושרים מאוד לתרגלה וליישמה.
Samyukta Agama 639, Taisho Revised Tripitaka 99
(the Discourse on Taking Refuge in Oneself)