הדרשה על הנזיר שחי לבד

 
פעם שמעתי מילים אלו של הבודהא כאשר הוא שהה במנזר שבחורש ג’אטא, בעיר שראבאסטי. באותו הזמן היה נזיר ששמו תארא, שפירושו ‘הנזיר הבכיר’, אשר תמיד העדיף להיות לבד. הוא תמיד שיבח את חיי הבדידות. הוא קיבץ נדבות לבד וישב להתבונן לבד.
יום אחד קבוצת נזירים באה לבקר את הבודהא. לאחר שבירכו אותו בכבוד ובהוקרה, הם השתחוו אפיים ארצה לרגליו, צעדו הצידה, ישבו במרחק מה ואמרו, “המבורך, ישנו נזיר בכיר בשם ‘תארא’ אשר תמיד מעדיף להיות לבד. הוא תמיד משבח את חיי הבדידות. הוא הולך לכפר לבדו לקבץ נדבות, חוזר לבדו מן הכפר ויושב להתבונן לבד”.
הבודהא אמר לאחד הנזירים, “אנא גש למקום בו גר הנזיר תארא ואמור לו כי אני חפץ לראותו”. הנזיר ציית. כאשר הנזיר תארא שמע את בקשתו של הבודהא הוא בא ללא דיחוי, השתחווה אפיים ארצה לרגלי הבודהא, צעד הצידה וישב במרחק מה.
המבורך שאל את הנזיר תארא, “האם זה נכון שאתה מעדיף להיות לבד, משבח את חיי הבדידות, הולך לקבץ נדבות לבד, חוזר מהכפר לבד ויושב להתבונן לבד?”
הנזיר תארא ענה, “זו האמת, המבורך”.
הבודהא שאל את הנזיר תארא, “כיצד אתה חי לבד?”
הנזיר תארא ענה, “אני חי לבד – איש אינו חי עימי. אני משבח את חיי הבדידות. אני הולך לקבץ נדבות לבד, אני חוזר מהכפר לבד ואני יושב להתבונן לבד. זה הכל”.
הבודהא לימד את הנזיר כך: “ברור שאתה אוהב לתרגל ולחיות לבד, איני רוצה להכחיש זאת, אך ברצוני לומר לך שיש דרך נפלאה ועמוקה יותר לחיות לבד. זו הדרך של התבוננות לעומק הדברים כדי לראות שהעבר אינו קיים עוד והעתיד טרם הגיע. זו הדרך לשכון בנינוחות בכאן ובעכשיו, חופשיים מכל תשוקה. כאשר נחיה כך אין כל היסוס בליבנו. נוכל לשמוט כל חרדה וחרטה, ולנתק את הכבלים אשר מונעים מאיתנו את החופש. זאת היא הדרך הטובה יותר לחיות לבד. אין דרך נפלאה יותר לחיות לבד מדרך זו”.

ואז המבורך סיכם את דבריו:
“התבוננות בחיים לעומקם
מאפשרת לנו לראות בברור את הדברים כולם.
ניתן להשתחרר מכל תשוקה
ולחיות חיים של שלום ושמחה,
ללא שיעבוד לדבר –
זאת היא הדרך לחיות באמת לבד”.
כך לימד הבודהא, והנזיר תארא חש שמחה לשמע תורתו. הוא השתחווה אפיים ארצה בכבוד ובהוקרה, ונפרד לשלום.
Samyukta Agama 1071
corresponds with Theranamo Sutta, Samyutta Nikaya 2, 282
(the Elder Discourse)