הדרשה על הבודהיסאטבא של החמלה הגדולה

חלק א’ – הבודהיסאטבא אבאלוקיטא
“המכובד בעולם, בודהא נפלא,
ברצוני לשאול אותך שאלה:
למה מכנים את הבודהיסאטבא אבאלוקיטא
‘הבודהיסאטבא של החמלה הגדולה’?”
המכובד בעולם השיב וענה:
“מכיון שאת סבלם של החיים כולם היא מקלה,
בכל מצב, מקום וזמן,
בעשייה המבוססת על משאת-נפשה הנעלה”.
“היא נדרה נדרים מאז ומעולם –
עמוקה כמו הים משאת-נפשה הנעלה,
היא היתה תלמידתם של הבודהות כולם –
בתשומת-לב היא טיפחה את משאת-נפשה הטהורה”.
“כל מי שיקרא בשמה או יתבונן בדמותה,
בלב טהור ובאחדות-שלמה,
יעבור אל מעבר לסבל העולם –
בתשומת-לב נזכור את החמלה הגדולה”.
חלק ב’ – החמלה הגדולה
“אם ברוע-לב ובזדון
אל בור של אש אותנו ידחפו,
נזכור בתשומת-לב את החמלה הגדולה
ובור האש יהפוך לאגם נפלא”.
“אם נסחף בים סוער
ומפלצות התהומות אותנו יסכנו,
נזכור בתשומת-לב את החמלה הגדולה
ונינצל מגלי הסערה”.
“אם מפסגת ‘הר סומרו’
מטה אותנו יהדפו,
נזכור בתשומת-לב את החמלה הגדולה
וכמו השמש בשמיים, נשכון בביטחה”.
“אם במורד ‘הר היהלום’
ברשעות אותנו ירדפו,
נזכור בתשומת-לב את החמלה הגדולה
וכל גופנו יהיה בטוח מפגיעה”.
“אם שודדים אותנו יקיפו
ובחרבות חדות יתקיפו,
נזכור בתשומת-לב את החמלה הגדולה
ולהבי החרבות יתנפצו לרסיסים”.
“אם בבית-המשפט אותנו יתבעו,
אם נתמלא אימה בלב המלחמה,
נזכור בתשומת-לב את החמלה הגדולה
וכל אויבינו יהפכו לחברים”.
“אם, עצורים על-ידי השלטונות,
גזר-דין מוות יהיה עונשנו,
נזכור בתשומת-לב את החמלה הגדולה
ובליבם יתגלו סליחה ומחילה”.
“אם, אסורים וכבולים בשרשראות,
את ידינו ורגלינו בסד ישימו,
נזכור בתשומת-לב את החמלה הגדולה
ונשתחרר לחופשי במהרה”.
“אם ינסו לפגוע בנו
ברעלים, בקללות או בכשפים,
נזכור בתשומת-לב את החמלה הגדולה
והם ישובו אל שולחם, תחלוף הסכנה”.
“אם נתקל במכשפה מרשעת,
בדרקונים או בשדים,
נזכור בתשומת-לב את החמלה הגדולה
והם לא יעזו לפגוע ולהרע”.
“אם חיות פרא אותנו יכתרו
ויחשפו ניבים וטפרים, איומים ונוראים,
נזכור בתשומת-לב את החמלה הגדולה
והן כולן יברחו למרחקים”.
“אם יאיימו עלינו עקרבים, נחשים ודרקונים
הנושפים אש, עשן וגזים רעילים,
נזכור בתשומת-לב את החמלה הגדולה
ולמשמע קולנו הם מייד נעלמים”.
“אם עננים יופיעו, סערת ברקים ורעמים,
ברד וגשם זלעפות,
נזכור בתשומת-לב את החמלה הגדולה
ויופיע אור השמש, תחלוף הסערה”.
חלק ג’ – התבוננות בחמלה
“כאשר החיים כולם לכודים במצוקה
ומדוכאים על-ידי סבל איום ונורא,
ההבנה הנפלאה של הבודהיסאטבא
מסבל העולם אותם היא מושיעה”.
“הבנה נפלאה, הבנה שלמה,
שפע של מיומנות וחכמה –
הבודהיסאטבא נוכחת בכל מקום וזמן,
בכל העולמות היא מתגלה”.
“בכל מקום של סבל, ייסורים ואימה,
יצרים אפלים, כעס ותאווה,
בזמן כאב של מוות, זקנה, מחלה ולידה –
הבודהיסאטבא תמיד מביאה להתמרה”.
“מבט של אמת, מבט של טהרה,
מבט של התבוננות בהבנה שלמה,
מבט של אהבה, מבט של חמלה –
תמיד נתבונן בכבוד ובהוקרה”.
“התבוננות באור טהור, התבוננות בהירה,
שמש החכמה שמה קץ לחשכה
ומתגברת על אש, סערה ומצוקה,
מביאה לכל מקום בעולם הארה”.
“לב של חמלה – רעם סערה,
לב של אהבה – ענן נפלא,
גשם יורד, טיפותיו צוף של דהרמא,
לכבות את אש הבערה של כל חסרון וחולשה”.
“קול נעלה, קול נפלא,
קול של הקשבה עמוקה,
קול נהדר, קול הגאות העולה –
תמיד נקשיב, ללא מורא”.
“בתשומת-לב, חופשיים מספקות,
בכל מצב של סבל, סכנה ומצוקה,
נשים את מבטחנו באמונה שלמה
בטהרתה של הבודהיסאטבא אבאלוקיטא”.
“היא הבודהיסאטבא בעלת כל המעלות,
היא מתבוננת בחיים כולם במבט של חמלה,
היא מביאה לים אינסופי של אושר נפלא –
לה אנו קדים בהכרת תודה”.
Saddharmapundarika Sutra, Chapter 25
Taisho Revised Tripitaka 262
(the Discourse on the Lotus of the Wonderful Dharma:
Universal Door Chapter