הפירוש המילולי של סנקהארה הוא שם עצם…
הסיפור אודות הנוודים (paribbajakakatha)
1.1. כך שמעתי. פעם אחת הבודהה נדד על הדרך בין רָאגַ’גַהַה ונָאלַנְדָא בלווית קבוצה גדולה של כחמש מאות נזירים. באותה העת גם הנווד סוּפִּיַה נדד על הדרך הזו יחד עם תלמידו, הצעיר בְּרַהְמַדַטַּה. בדרכם הנווד סופיה דיבר רבות בגנותם של הבּוּדְהַה, הדְהַמַה והסַנְגְהַה. אך תלמידו, הצעיר ברהמדטה, דיבר רבות בשבחם של הבודהה, הדהמה והסנגהה. כך הלכו השניים, המורה ותלמידו, בעקבות הבודהה וחבורת הנזירים, והם סותרים זה את זה בטענותיהם.
1.2. לאחר זמן מה עצרו הבודהה וקבוצת הנזירים למנוחת הלילה במתחם המשכן המלכותי בגן אַמְבַּלַטְּהִיקָא. וכך גם הנווד סופיה ותלמידו הצעיר ברהמדטה נכנסו למתחם המשכן המלכותי בגן אמבלטהיקה כדי להעביר שם את הלילה. גם שם הוסיף הנווד סופיה לדבר בגנותם של הבודהה, הדהמה והסנגהה, בעוד תלמידו ברהמדטה דיבר רבות בשבחם. וכך שוחחו השניים והם סותרים זה את זה בטענותיהם.
1.3. מוקדם בבוקר מספר נזירים, לאחר שקמו, התאספו והתיישבו בביתן העגול וכך היה הלך הרוח של שיחתם: “חברים, מה נפלא ונהדר האופן בו המכובד, האַרַהַנְט, הבודהה הער בשלמות, ניחן ביכולת לדעת, לראות ולהבחין במגוון נטיות האופי של היצורים החיים! כך שהנווד סופיה דיבר בדרכים רבות בגנותם של הבודהה, הדהמה והסנגהה, בעוד שתלמידו הצעיר ברהמדטה דיבר בשבחם של הבודהה, הדהמה והסנגהה בדרכים רבות. ובעודם מתווכחים, הלכו בעקבות הבודהה וקבוצת הנזירים, והם מעלים טענות הסותרות זו את זו.”
1.4. אז הבודהה, בעודו מודע לדברי אותם נזירים, הלך אל הביתן העגול, התיישב על המושב המוכן ואמר: “נזירים, מהו נושא השיחה שניהלתם זה עתה? לאיזו שיחה הפרעתי?”. והם סיפרו לו.
1.5. “נזירים, אם מישהו מדבר בגנותי או בגנות הדהמה, או בגנות הסנגהה, אל לכם להניח לכעס, רוגז, או זדון לעלות בכם. אם תהיו כעוסים או מרוגזים במצב כזה, הדבר יהווה מכשול עבורכם. כיוון שאם אחרים מגנים אותי, את הדהמה, או את הסנגהה ואתם כועסים או מרוגזים, האם תוכלו לזהות אם דבריהם נכונים או לא?”
“לא, אדוני.”
“נזירים, אם אחרים מדברים בגנותי, או בגנות הדהמה, או בגנות הסנגהה, עליכם להסביר מה מוטעה ולהצביע על כך כמוטעה, באמירה: ‘זו טעות, זו איננה אמת, זו אינה דרכנו, אין דבר כזה אצלנו.’
1.6. אך נזירים, אם אחרים מדברים בשבחי, או בשבח הדהמה, או בשבח הסנגהה, אל לכם להיות מרוצים, מאושרים, או מרוממים. אם תהיו מרוצים, מאושרים או מרוממים לשמע שבחים כאלו, הדבר יהווה מכשול עבורכם. אם אחרים משבחים אותי, את הדהמה או את הסנגהה, עליכם לאשר את מה שנכון כאמת, באמירה: ‘זה נכון, זו אמת, זו דרכנו, יש דבר כזה אצלנו.’
1.7. נזירים, אדם מן השורה מתייחס רק לעניינים בסיסיים ופְּחוּתֵי חשיבות של התנהגות מוסרית בלבד כאשר הוא מדבר בשבחו של הטַטְהָאגַטַה. ומהם העניינים הבסיסיים ופחותי החשיבות של התנהגות מוסרית בלבד אליהם אדם מן השורה מתייחס בשבחיו?
החלק הקצר על מוסריות (Cullasilam)
1.8. ‘לאחר שזנח הריגת יצורים חיים, הפרוש גוטמה נמנע מלהרוג יצורים חיים, ללא מקל או חרב, בעל מצפון, מלא חמלה ואהבה לרווחת כל היצורים החיים.’ כך, נזירים, אדם מן השורה משבח את הטטהאגטה.
‘לאחר שזנח לקיחת מה שלא ניתן, הפרוש גוטמה נמנע מלקחת מה שלא ניתן, ביושר והגינות מקבל רק מה שניתן, מבלי לגנוב. לאחר שזנח דרך חיים לא צנועה, הפרוש גוטמה חי הרחק [מנשים], ונמנע מפעילות וולגרית של יחסים מיניים.
1.9. לאחר שזנח דיבור לא נכון, הפרוש גוטמה נמנע מלומר שקר, דובר אמת, אמין ומהימן, שניתן לסמוך ולבטוח בדבריו ואינו מטעה אף אחד בעולם. לאחר שזנח דיבור משמיץ, הוא לא חוזר שם על מה ששמע כאן במטרה להפריד ולסכסך בין אלו, או חוזר כאן על מה ששמע שם במטרה להפריד ולסכסך בין ההם. כך, הוא מפייס ומפשר בין אלו המסוכסכים ומקדם אחווה בין המאוחדים, מוביל להרמוניה, לשמחה, לאהבה, לנועם, ומדבר בזכות השלום והשלווה. לאחר שזנח דיבור גס, הוא נמנע מלדבר בגסות. הוא מדבר ללא אשמה, במילים עדינות, נעימות לאוזן, חביבות, נוגעות ללב, אדיבות ומנומסות, ידידותיות ומוסכמות על דעת רבים. לאחר שזנח דיבור סרק, הפרוש גוטמה נמנע משיחות סרק. הוא מדבר בזמן המתאים, על מה שנכון ולעניין, על הדהמה ועל הסנגהה. את דבריו כדאי לזכור, הם מתוזמנים היטב, נתמכים בסיבות, מוגדרים היטב ומחוברים למטרה. כך אדם מן השורה משבח את הטטהאגטה.
1.10.הפרוש גוטמה נמנע מלפגוע בזרעים ובצמחים. הוא אוכל רק פעם ביום ונמנע מלאכול בלילה ובזמנים לא נאותים. הוא נמנע מצפייה בריקודים, שירה, נגינה, מוזיקה ומופעים. הוא נמנע מלהשתמש בזרים, בשמים, תכשיטים, קישוטים ועיטורים. הוא נמנע מלהשתמש במיטות ומושבים גבוהים או מפוארים. הוא נמנע מלקבל זהב וכסף. הוא נמנע מלקבל תבואה או בשר לא מבושלים, הוא לא מקבל נשים ונערות, עבדים ושפחות, עזים וכבשים, עופות וחזירים, פילים, בקר, סוסים ואתונות. הוא נמנע מלקבל שדות וקרקעות. הוא נמנע מהעברת מסרים דרך רצים ושליחים. הוא נמנע מקנייה ומכירה, משימוש במשקלי שקר ומכשירי מדידה מזייפים, מלקיחת שוחד ושחיתות, מעשי תרמית והונאה, מפציעה, הריגה, אסירה, מעשי שוד וביזת מזון.’ כך אדם מן השורה משבח את הטטהאגטה.
החלק הבינוני על מוסריות (Majjhimasilam)
1.11. ‘בעוד, רבותיי, ישנם פרושים וברהמינים, החיים מאוכל הניתן מידי מאמינים, ובאופן מתמיד מזיקים לזרעים המתרבים משורשים, גזעים, נבטים וזרעים, הפרוש גוטמה נמנע מלפגוע בזרעים ובצמחים.’ כך אדם מן השורה ישבח את הטטהאגטה.
1.12. ‘בעוד שישנם פרושים וברהמינים, החיים מאוכל הניתן מידי מאמינים, אשר ממשיכים להשתמש במצרכים מאוחסנים, כגון אוכל, משקאות, בגדים, כלי רכב, מיטות, בשמים ובשר – הפרוש גוטמה נמנע משימוש במצרכים כאלו.
1.13. בעוד שישנם פרושים וברהמינים, החיים מאוכל הניתן מידי מאמינים, אשר ממשיכים להיות נוכחים במופעי ריקוד, שירה, נגינה, תיאטרון, הקראת בלדות, מופעי מחיאות כף, מצלתיים ותופים, מופעים אומנותיים, מופעי אקרובטיקה ופעלולים, קרבות פילים, סוסים, שוורים, פרים, תיישים, איילי ניגוח, תרנגולים, ושלוים, קרבות קני עץ, אגרוף והאבקות, קרבות מומחזים, תהלוכות, תצוגות מערכי קרב, ותצוגות לוחמים – הפרוש גוטמה נמנע מלהיות נוכח במופעים כאלו.
1.14. בעוד שישנם פרושים וברהמינים, החיים מאוכל הניתן מידי מאמינים, אשר משתתפים במשחקים ושעשועים מעין אלו: שחמט על לוח של שמונה שורות, שחמט על לוח של עשר שורות, ‘לוח באוויר’, קלס, דוקים, משחקי קוביות, משחקי מקלות, יצירת תמונות באמצעות טבילת ידיים בצבע, משחקי כדור, נשיפות במקטרות צעצוע עשויות עלים, משחק במחרשות מיניאטוריות, קפיצות סלטות, משחק בתחנות רוח מנייר, משקלי צעצוע, מרכבות צעצוע, קשתות צעצוע, ניחוש אותיות הנכתבות באוויר או על גבו של אדם, ניחוש מחשבות של אחר, חיקוי סוגים שונים של מומים – הפרוש גוטמה נמנע ממשחקים ושעשועים כאלה.
1.15. בעוד שישנם פרושים וברהמינים, החיים מאוכל הניתן מידי מאמינים, אשר משתמשים במיטות ומושבים גבוהים ומפוארים, כורסאות מרווחות, כסאות עם דמויות חיות מגולפות, כיסויים עשויים טלאים צבעוניים, כיסויים עם שיער מצד אחד או משני הצדדים, כיסויי משי, כיסויים רקומים עם או בלי אבני חן, שטיחים לפילים, לסוסים או למרכבות, שטיחים מעור אנטילופה, ספות עם סוככים או עם כריות אדומות לראש ולרגליים – הפרוש גוטמה נמנע משימוש במיטות ומושבים מפוארים כאלו.
1.16. בעוד שישנם פרושים וברהמינים, החיים מאוכל הניתן מידי מאמינים, אשר משתמשים באמצעים שונים לייפוי וקישוט עצמי כגון: מריחת הגוף באבקות ריחניות, עיסוי בשמנים, רחצה במים מבושמים, מוצרי קוסמטיקה, צמידים, עטרות, מקלות הליכה מעוצבים, שפופרות תרופות מקושטות, חרבות לקישוט, מגני שמש, סנדלים רקומים, טורבאנים, אבני חן, מברשות מזנב יאק, גלימות לבנות ארוכות מעוטרות בגדילים – הפרוש גוטמה נמנע מלהשתמש באמצעים כאלו ליפויי ולקישוט.
1.17. בעוד שישנם פרושים וברהמינים, החיים מאוכל הניתן מידי מאמינים, אשר משתתפים בשיחות סרק על נושאים כגון מלכים, שודדים ושרי ממשלה, צבאות, סכנות, מלחמות, מאכלים, משקאות, בגדים, מיטות, זרים, בשמים, קרובי משפחה, כלי-רכב, כפרים, יישובים וערים, ארצות, נשים, גיבורים, שיחות רחוב ורכילות, שיחות על אלו שאינם עוד, דיבורי סרק ופטפוטים, ספקולציות אודות העולם והים, שיחות על קיום ואי-קיום – הפרוש גוטמה נמנע משיחות סרק שכאלו.
1.18. בעוד שישנם פרושים וברהמינים, החיים מאוכל הניתן מידי מאמינים, אשר עוסקים בהתנצחויות וויכוחים כגון: ‘אתה לא מבין את הדהמה והמשמעת הזו – אני כן מבין!’, ‘כיצד אתה יכול להבין את הדהמה והמשמעת הזו?’, ‘דרכך מוטעית – דרכי היא הנכונה!’, ‘אני עקבי. אתה אינך עקבי!’, ‘אתה אמרת בסוף את מה שהיית אמור לומר בהתחלה, ואמרת בהתחלה את מה שהיית אמור לומר בסוף!’, ‘מה שלקח לך זמן רב להמציא כרגע הופרך!’, ‘טיעונך הופרך, הובסת!’, ‘קדימה, נסה להציל את עמדתך, התר את עצמך מהסבך אם אתה יכול!’ – הפרוש גוטמה נמנע מהתנצחויות וויכוחים כאלו.
1.19. בעוד שישנם פרושים וברהמינים, החיים מאוכל הניתן מידי מאמינים, אשר עוסקים בשליחויות והעברת הודעות, למלכים, שרי ממשלה, קְהַטִיָות, ברהמינים, בעלי-בית, או לבחורים צעירים, האומרים: ‘לך לכאן, לך לשם! קח את זה, הבא את זה משם!’ – הפרוש גוטמה נמנע מהעברת הודעות ושליחויות כאלו.
1.20. בעוד שישנם פרושים וברהמינים, החיים מאוכל הניתן מידי מאמינים, אשר עוסקים ברמאויות, מילמולים, מתן רמזים, פגיעה בשמם של אחרים ורדיפה אחר רווחים אישיים – הפרוש גוטמה נמנע מהונאות כאלו. כך אדם מן השורה משבח את הטטהאגטה.
החלק הארוך על מוסריות (Mahasilam)
1.21. שישנם פרושים וברהמינים, החיים מאוכל הניתן מידי מאמינים, אשר מתפרנסים מאומנויות נמוכות, דרכי פרנסה לא נכונות כגון: גילוי עתידות, ניבוי על פי סימנים, אותות מבשרי רע, חלומות, כתמי לידה, כרסומי עכברים, קורבנות אש, קורבנות ממצקת, של קליפות, אבקת אורז, גרגירי אורז, חמאה ושמן, מהפה או קורבנות דם, קריאת טביעות אצבעות, ניבוי באם שטח מתאים לבניית בית או גינה, מיומנות בלחשים, תורת הרוחות, תורת בתי עפר, תורת הנחשים, תורת הרעלים, תורת העקרבים, תורת העכברושים, תורת הציפורים, תורת העורבים, ניבוי אורך חיי אדם, כישוף נגד חיצים, ידיעת קולות החיות – הפרוש גוטמה נמנע מאומנויות נמוכות כאלו ודרכי פרנסה לא נכונות.
1.22. בעוד שישנם פרושים וברהמינים, החיים מאוכל הניתן מידי מאמינים, אשר מתפרנסים מאומנויות נמוכות, דרכי פרנסה לא נכונות כגון: פענוח משמעות סימנים לקביעת מזל על פי אבני חן, בגדים, מקלות, חרבות, חניתות, חצים, קשתות, כלי נשק אחרים, נשים, גברים, נערים, נערות, עבדים, שפחות, פילים, סוסים, שוורים, פרים, פרות, עיזים, תיישים, איילים, שליוים, איגואנות, עכברי-במבוק, צבים וחיות אחרות – הפרוש גוטמה נמנע מאומנויות נמוכות כאלו ודרכי פרנסה לא נכונות.
1.23. בעוד שישנם פרושים וברהמינים, החיים מאוכל הניתן מידי מאמינים, אשר מתפרנסים מאומנויות נמוכות, דרכי פרנסה לא נכונות, מתחזיות כגון: ‘המנהיגים יובילו את הצבא קדימה – המנהיגים ייסוגו לאחור’, ‘המנהיגים שלנו יתקפו והמנהיגים האחרים יסוגו’, ‘המנהיגים האחרים יתקפו והמנהיגים שלנו יסוגו’, ‘המנהיגים שלנו ינצחו והמנהיגים האויבים יובסו’, ‘המנהיגים האחרים ינצחו והמנהיגים שלנו יובסו’, ‘כך צד אחד יזכה בניצחון והאחר בתבוסה’ – הפרוש גוטמה נמנע מאומנויות נמוכות כאלו ודרכי פרנסה לא נכונות.
1.24. בעוד שישנם פרושים וברהמינים, החיים מאוכל הניתן מידי מאמינים, אשר מתפרנסים מאומנויות נמוכות, דרכי פרנסה לא נכונות, כגון: ניבוי של ליקוי ירח, ליקוי חמה, ליקוי כוכבים, תחזיות שהשמש והירח יחוגו במסלולם הנכון או יסטו ממנו, שכוכב יחוג במסלולו הנכון או יסטה ממנו, שתהיה נפילת מטאורים, שיהיה הבזק אור בשמים, שתהיה רעידת אדמה, שיהיו רעמים, תחזיות של מועדי זריחת ושקיעת השמש, האפלה או הארה של הירח, השמש או הכוכבים – הפרוש גוטמה נמנע מאומנויות נמוכות כאלו ודרכי פרנסה לא נכונות.
1.25. בעוד שישנם פרושים וברהמינים, החיים מאוכל הניתן מידי מאמינים, אשר מתפרנסים מאומנויות נמוכות, דרכי פרנסה לא נכונות, כגון: ניבוי גשמים, בצורת, קציר טוב, רעב, ביטחון, סכנות, מחלות, בריאות, או שמתפרנסים מחשבונאות, חישוב, הערכות, חיבור שירה, פילוסופיה – הפרוש גוטמה נמנע מאומנויות נמוכות כאלו ודרכי פרנסה לא נכונות.
1.26. בעוד שישנם פרושים וברהמינים, החיים מאוכל הניתן מידי מאמינים, אשר מתפרנסים מאומנויות נמוכות, דרכי פרנסה לא נכונות כגון: עריכת טקסי נישואין, אירוסין וגירושין, קביעת מועדים מתאימים לחיסכון או הוצאת כספים, למזל טוב ורע, ביצוע הפלות, הטלת כשפים לשיתוק הלשון, לשיתוק הלסת, לגרימת אובדן שליטה בידיים, לגרימת חירשות, המשיגים תשובות נבואיות בעזרת מראה, נערה או ישות שמיימית, הסוגדים לשמש, הסוגדים למַהָאבְּרַהְמָא, המוציאים להבות מהפה, המתפללים למזל טוב מישויות שמיימיות – הפרוש גוטמה נמנע מאומנויות נמוכות כאלו ודרכי פרנסה לא נכונות.
1.27. בעוד שישנם פרושים וברהמינים, החיים מאוכל הניתן מידי מאמינים, אשר מתפרנסים מאומנויות נמוכות, דרכי פרנסה לא נכונות כגון: נדירת נדרים לישויות שמימיות כפיוס ומילוי הבטחות כאלו, הטלת לחשים של בתי עפר, הטלת לחשים להגדלת און או לגרימת אימפוטנציה, הכנה וקידוש של אתרים להקמת בית, הכנת טקסים לשטיפות ורחצות, הקרבת קורבנות, מתן סמי הקאה, תרופות משלשלות, תרופות נגד כיח וליחה, מתן תרופות אוזניים, עיניים ואף, משחות ומשחות נגד, עריכת ניתוחי עיניים, ניתוחים אחרים, טיפול בכף הרגל, מתן משחות לריפוי תופעות לוואי של תרופות קודמות – הפרוש גוטמה נמנע מאומנויות נמוכות כאלו ודרכי פרנסה לא נכונות’.
נזירים, אלו העניינים הבסיסיים ופחותי החשיבות של התנהגות מוסרית בלבד שאליהם אדם מן השורה מתייחס כאשר הוא מדבר בשבחו של הטטהאגטה.
1.28. נזירים, ישנן דהמות אחרות, עמוקות, שקשה לראותן, קשות להבנה, שלוות, עילאיות, מעבר לתחום השכל וההיגיון, דקות, אותן על החכם לחוות בעצמו, אשר הטטהאגטה, לאחר שהבין דרך ידיעה ישירה, מציג לאחרים, ובנוגע לדהמות אלו, המדברים בשבחו של הטטהאגטה מדברים נכונה בהתאם למציאות. ומה הן דְהַמוֹת אלו?
השערות בנוגע לעבר (Pubbantakappika)
1.29. נזירים, ישנם פרושים וברהמינים אשר מעלים השערות בנוגע לעבר, בעלי השקפות מקובעות בנוגע לעבר, אשר טוענים מגוון תיאוריות ספקולטיביות ביחס לעבר על פי שמונה עשר עילות שונות. על סמך מה, על בסיס מה הם עושים זאת?
תורות 1-4: אמונה בנצחיות (Sassatavada)
1.30. ישנם פרושים וברהמינים המאמינים בנצחיות, אשר טוענים שהעצמי והעולם הינם נצחיים על פי ארבע עילות שונות. מה הן?
1.31. הנה נזירים, פרוש או ברהמין מסויים, באמצעות מאמץ, ערנות, התמדה, שקדנות, וכוונה נכונה, מגיע לרמה כזו של ריכוז מנטלי שבתודעתו המרוכזת הוא נזכר במספר רב של חיים קודמים – לידה אחת, שתי לידות, שלוש, ארבע, או חמש לידות, עשר, מאה, אלף, או מאה אלף לידות. ‘אז היה לי שם כזה, הייתי שייך לשבט הזה, המעמד שלי היה כזה, האוכל שלי היה כזה, חוויתי מצבים מהנים וכואבים כאלו, אורך החיים שלי היה כזה. לאחר מותי שם, נולדתי מחדש במקום אחר. שם שמי היה כזה… ולאחר מותי שם, נולדתי כאן.’ כך הוא נזכר בחיים קודמים שונים ורבים על צורותיהם ופרטיהם. והוא אומר: ‘העצמי והעולם הינם נצחיים, עקרים, איתנים כפסגת הר, יציבים כעמוד. היצורים החיים נודדים וסובבים, מתים ונולדים מחדש, אך עדיין העצמי והעולם נותרים לנצח. מדוע? משום שאני, באמצעות מאמץ, ערנות, התמדה, שקדנות, וכוונה, הגעתי לרמה כזו של ריכוז מנטלי כך שבתודעתי המרוכזת, נזכרתי במספר רב של חיים קודמים… לכן אני יודע: ‘העצמי והעולם הינם נצחיים…’. זו העילה הראשונה על פיה כמה פרושים וברהמינים טוענים לנצחיות העצמי והעולם.
1.32. ומה העילה השניה? הנה, נזירים, פרוש או ברהמין מסויים, באמצעות מאמץ, ערנות, התמדה, שקדנות, וכוונה נכונה, מגיע לרמה כזו של ריכוז מנטלי שבתודעתו המרוכזת הוא נזכר במספר רב של חיים קודמים – עידן אחד של התכווצות והתרחבות של היקום, שניים, שלושה, ארבעה, חמישה או עשרה עידנים של התכווצות והתרחבות של היקום. ‘אז היה לי שם כזה…’ זו העילה השניה על פיה כמה פרושים וברהמינים טוענים לנצחיות העצמי והעולם.
1.33. ומה העילה השלישית? הנה, נזירים, פרוש או ברהמין מסויים, באמצעות ערנות… מגיע לרמה כזו של ריכוז מנטלי שבתודעתו המרוכזת הוא נזכר בעשר, עשרים, שלושים, ארבעים עידנים של התכווצות והתרחבות היקום. ‘אז היה לי שם כזה…’ זו העילה השלישית על פיה כמה פרושים וברהמינים טוענים לנצחיות העצמי והעולם.
1.34. ומה העילה הרביעית? הנה, נזירים, פרוש או ברהמין מסויים הינו לוגיקן, פילוסוף. הוא טוען את השקפתו אשר הגיע אליה מתוך מחשבה והגיון, כמסקנה מתוך חקירותיו הפילוסופיות, בהתאם להלך מחשבתו: ‘העצמי והעולם הינם נצחיים, עקרים, איתנים כפסגת הר, יציבים כעמוד. היצורים החיים נודדים וסובבים, מתים ונולדים מחדש, אך עדיין העצמי והעולם נותרים לנצח.’ זו העילה הרביעית על פיה כמה פרושים וברהמינים טוענים לנצחיות העצמי והעולם.
1.35. על סמך ארבע עילות אלו הפרושים והברהמינים האלו מאמינים בנצחיות וטוענים שהעצמי והעולם הינם נצחיים. יהיו אשר יהיו פרושים או ברהמינים המאמינים בנצחיות וטוענים שהעצמי והעולם נצחיים, כולם עושים זאת על סמך ארבע עילות אלו, או על סמך אחת מהן. אין עילה אחרת מלבדן.
1.36. נזירים, זאת הטטהאגטה מבין: ‘אמונות אלו, כאשר מקבלים אותן ודבקים בהן, יובילו ליעדים עתידיים כאלו בעולם הבא.’ זאת הטטהאגטה יודע, ואף מעבר לזה, ואף על פי כן הוא אינו נצמד להבנה הזו. וכיוון שהוא חופשי מתפיסות מוטעות, הוא הגשים בעצמו שלווה מושלמת, לאחר שהבין כפי שהן באמת ההופעה וההעלמות של הַרְגַשוֹת, המשיכה אליהן, הסכנה בהן והמפלט מהן, הטטהאגטה משוחרר ללא שארית.
1.37. נזירים, אלו הן הדהמות העמוקות, שקשה לראותן, קשות להבנה, שלוות, עילאיות, מעבר לתחום השכל וההיגיון, דקות, אותן על החכם לחוות בעצמו, ואותן הטטהאגטה, לאחר שהבין דרך ידיעה ישירה, מציג לאחרים, ובנוגע לדהמות אלו, המדברים בשבחו של הטטהאגטה מדברים נכונה בהתאם למציאות.
תורות 5-8: אמונה בנצחיות חלקית (Ekaccasassatavada)
2.1. נזירים, ישנם פרושים וברהמינים המאמינים בנצחיות בנוגע לכמה דברים ולא מאמינים בנצחיות בנוגע לדברים אחרים, אשר טוענים שהעצמי והעולם הינם נצחיים מכמה בחינות ואינם נצחיים מכמה בחינות אחרות על פי ארבע עילות שונות. מה הן?
2.2. בחלוף תקופה ארוכה, נזירים, במוקדם או במאוחר, מגיעה העת שבה היקום מתכווץ. בזמן שהיקום מתכווץ, רוב היצורים החיים נולדים מחדש בעולם-הבְּרַהְמָא אָבְּהַסַּרַה. ושם הם חיים, יצירי תודעה, ניזונים מתחושות התעלות, קורני-אור מעצמם, נעים באוויר, מלאי הוד והדר – וכך הם חיים במשך תקופה ארוכה מאוד.
2.3. בחלוף תקופה ארוכה, במוקדם או במאוחר, מגיעה העת שבה היקום מתחיל שוב להתרחב. ביקום המתרחב מופיע ארמון בְּרַהְמָא ריק. ואז אחד היצורים, בהתאם למיצוי תוחלת חייו או מיצוי סגולותיו, נופל מעולם האבהסרה ומופיע בארמון הברהמא הריק. שם הוא חי, יציר תודעה, ניזון משמחה, קורן-אור מעצמו, נע באוויר, מלא הוד והדר. וכך הוא חי במשך תקופה ארוכה מאוד.
2.4. וביצור הזה אשר נותר שם לבדו תקופה כה ארוכה, עולים חוסר מנוחה, חוסר סיפוק וחרדה, והוא חושב: ‘הלוואי ויצורים אחרים יגיעו למקום הזה!’ ויצורים אחרים בהתאם למיצוי תוחלת חייהם או מיצוי סגולותיהם, נופלים מעולם האבהסרה ומופיעים בארמון הברהמא, יחד אתו. שם הם חיים עשויים תודעה, ניזונים משמחה, קורני-אור מעצמם, נעים באוויר, מלאי הוד והדר. וכך הם חיים במשך תקופת זמן ארוכה מאוד.
2.5. ואז, נזירים, היצור ההוא שהופיע שם ראשון חושב לעצמו: ‘אני ברהמא, ברהמא הגדול, הכובש, הבלתי מנוצח, רואה כל, כל-יכול, האדון, היוצר והבורא, השולט, הנציב והמסדיר, האב של כל שישנו וכל שעתיד להיות. היצורים האלו נבראו על ידי. מדוע? כיוון שראשית הבעתי את המשאלה: ‘הו, הלוואי ויצורים אחרים יגיעו למקום הזה!’ ולאחר שהבעתי את משאלתי היצורים האלו הופיעו בעולם הזה!’ והיצורים שהופיעו שם אחריו כתוצאה מכך חושבים גם הם: ‘זהו, חברים, הינו ברהמא, ברהמא הגדול, הכובש, הבלתי מנוצח, רואה כל, כל-יכול, האדון, היוצר והבורא, השולט, הנציב והמסדיר, האב של כל שישנו וכל שעתיד להיות. ואנו נבראנו על ידו. כיצד? כיוון שראינו שהוא היה כאן ראשון, ואנו הופענו אחריו.’
2.6. והיצור שהופיע שם ראשון הוא בעל חיים ארוכים יותר, יפה יותר, ובעל כוח רב יותר מהיצורים שהופיעו שם אחריו. בחלוף הזמן מגיע רגע שבו אחד מהיצורים, לאחר שמת ועבר מהעולם ההוא, נולד בעולם הזה. לאחר שהופיע בעולם הזה, הוא פורש מחיי-בית אל חיי חסר-בית. לאחר שפרש, באמצעות ערנות, מאמץ, התמדה, שקדנות וכוונה נכונה, הוא מגיע לרמה כזו של ריכוז מנטלי כך שבתודעתו המרוכזת הוא נזכר בחייו הקודמים האחרונים אך לא מעבר לזה. כך הוא אומר: ‘אנו נבראנו על ידו, על ידי ברהמא, ברהמא הגדול, הכובש, הבלתי מנוצח, רואה כל, כל-יכול, האדון, היוצר והבורא, השולט, הנציב והמסדיר, האב של כל שישנו וכל שעתיד להיות. הוא קבוע, יציב, נצחי, לא נתון לשינוי והוא יישאר זהה לעולמי עד. אך אנו שנבראנו על ידי ברהמא הזה, הננו ארעיים, בלתי יציבים, בעלי חיים קצרים, נידונים להיכחד, ואנו הגענו לעולם הזה.’ נזירים, זוהי העילה הראשונה על פיה כמה פרושים וברהמינים טוענים שהעצמי והעולם הינם נצחיים מכמה בחינות ואינם נצחיים מכמה בחינות אחרות.
2.7. ומה העילה השניה? נזירים, ישנן ישויות מסוימות הנקראות ‘מושחתות מעונג’. הישויות האלו מבלות זמן מוגזם בחגיגות, עינוגים ומשחק, וכתוצאה מכך מודעותן מתפוגגת, וכאשר מודעותן מתפוגגת הן מתות ועוברות מהעולם ההוא.
2.8. ויתכן שיצור כזה, לאחר שמת ועבר מהעולם ההוא, מופיע בעולם הזה. לאחר שהופיע בעולם הזה הוא פורש מחיי בעל-בית אל חיי חסר-בית. לאחר שפרש, באמצעות מאמץ, ערנות, התמדה, שקדנות, וכוונה נכונה… ונזכר בחייו הקודמים האחרונים אך אינו זוכר דבר מעבר לכך.
2.9. והוא חושב: ‘הישויות המכובדות האלו שאינן מושחתות מעונג, אינן מבלות זמן מוגזם בחגיגות, הנאות ומשחק, כך מודעותן אינה מתפוגגת והן אינן מתות ועוברות מהעולם ההוא. הישויות האלו קבועות, יציבות, נצחיות, לא נתונות לשינוי, והן יישארו לעולמי עד. אך אנו שהיינו מושחתים מעונג ובילינו זמן מוגזם בחגיגות, עינוגים ומשחק, כך כאשר מודעותנו התפוגגה, מתנו ועברנו מהעולם ההוא, ואנו ארעיים, בלתי יציבים, בעלי חיים קצרים, נידונים להיכחד, והגענו לעולם הזה.’ זהו המקרה השני.
2.10. ומה העילה השלישית? נזירים, ישנן ישויות מסוימות הנקראות ‘מושחתות תודעה’. הישויות האלו מבלות זמן רב בהתנהגות קנאית אחת כלפי השניה וכתוצאה מכך תודעתן נעשית מושחתת. כאשר תודעתן מושחתת הן הופכות מותשות בגוף ותודעה, וכך הן מתות ועוברות מהעולם ההוא.
2.11. ויתכן שיצור כזה, לאחר שמת ועבר מהעולם ההוא, מופיע בעולם הזה. לאחר שהופיע בעולם הזה הוא … נזכר בחייו הקודמים האחרונים אך אינו זוכר דבר מעבר לכך.
2.12.ו הוא חושב: ‘הישויות המכובדות האלו שאינן מושחתות בתודעתן, אינן מבלות זמן מוגזם בהתנהגות של קנאה אחת כלפי השניה… הן אינן הופכות מושחתות בתודעתן, או מותשות בגוף ותודעה, וכך אינן מתות ועוברות מהעולם ההוא. הישויות האלו קבועות, יציבות, נצחיות, לא נתונות לשינוי, והן יישארו לעולמי עד. אך אנו, שהיינו מושחתים בתודעתנו… אנו ארעיים, בלתי יציבים, בעלי חיים קצרים, נידונים להיכחד ואנו הגענו לעולם הזה.’ זהו המקרה השלישי.
2.13. ומהי העילה הרביעית? נזירים, הנה פרוש או ברהמין מסויים הינו לוגיקן, פילוסוף. הוא טוען את השקפתו אשר הגיע אליה מתוך מחשבה והגיון, כמסקנה מתוך חקירותיו הפילוסופיות, בהתאם להלך מחשבתו: ‘כל מה שמכונה ‘עין’, ‘אוזן’, ‘אף’, ‘לשון’, או ‘גוף’ הינו ארעי, בלתי יציב, לא נצחי ונתון לשינוי. אך מה שמכונה ‘נפש’, ‘תודעה’ או ‘הכרה’ הינו עצמי קבוע, יציב, נצחי, לא נתון לשינוי, והוא יישאר זהה לעולמי עד.’ זהו המקרה הרביעי.
2.14. על סמך ארבע עילות אלו הפרושים והברהמינים האלו מאמינים בנצחיות באופן חלקי וטוענים שהעצמי והעולם נצחיים מכמה בחינות ולא נצחיים מבחינות אחרות. יהיו אשר יהיו הפרושים והברהמינים המאמינים וטוענים שהעצמי והעולם נצחיים מכמה בחינות ולא נצחיים מבחינות אחרות, כולם עושים זאת על סמך ארבע עילות אלו, או על סמך אחת מהן. אין עילה אחרת מלבדן.
2.15. נזירים, זאת הטטהאגטה מבין: ‘אמונות אלו, כאשר מקבלים אותן ודבקים בהן, יובילו ליעדים עתידיים כאלו בעולם הבא.’ זאת הטטהאגטה יודע, ואף מעבר לזה, ואף על פי כן הוא אינו נצמד להבנה הזו. וכיוון שהוא חופשי מתפיסות מוטעות, הוא הגשים בעצמו שלווה מושלמת, לאחר שהבין כפי שהן באמת ההופעה וההעלמות של הַרְגַשוֹת, המשיכה אליהן, הסכנה בהן והמפלט מהן, הטטהאגטה משוחרר ללא שארית.
נזירים, אלו הדהמות העמוקות, שקשה לראותן, קשות להבנה, שלוות, עילאיות, מעבר לתחום השכל וההיגיון, דקות, אותן על החכם לחוות בעצמו, אשר הטטהאגטה, לאחר שהבין דרך ידיעה ישירה, מציג לאחרים, ובנוגע לדהמות אלו, המדברים בשבחו של הטטהאגטה מדברים נכונה בהתאם למציאות.
תורות 9-12: אמונה בסופיות ואינסופיות של היקום (Antanantavada)
2.16. נזירים, ישנם פרושים וברהמינים בעלי אמונות ביחס לסופיות ולאינסופיות היקום, אשר טוענים שהיקום סופי או אינסופי על פי ארבע עילות. מה הן?
2.17. הנה פרוש או ברהמין מסויים באמצעות מאמץ… מגיע למצב כזה של ריכוז מנטלי כך שבתודעתו הוא תופס את היקום כסופי. הוא חושב: ‘היקום הזה סופי ובעל גבולות. מדוע? כיוון שאני הגעתי למצב כזה של ריכוז מנטלי בו אני תופס את היקום כסופי. לכן אני יודע שהיקום סופי ובעל גבולות.’ זו העילה הראשונה.
2.18. ומהי העילה השניה? הנה פרוש או ברהמין מסויים באמצעות מאמץ… מגיע למצב כזה של ריכוז מנטלי כך שבתודעתו הוא תופס את היקום כאינסופי. הוא חושב: ‘היקום הזה אינסופי וחסר גבולות. אותם פרושים וברהמינים האומרים שהוא סופי טועים. מדוע? כיוון שאני הגעתי למצב כזה של ריכוז מנטלי שבו תפסתי את היקום כאינסופי. לכן אני יודע שהיקום אינסופי וחסר גבולות.’ זוהי העילה השניה.
2.19. ומהי העילה השלישית? הנה פרוש או ברהמין מסויים באמצעות מאמץ… מגיע למצב כזה של ריכוז מנטלי כך שבתודעתו הוא תופס את היקום כסופי בכיוונים מעלה ומטה אך כאינסופי לרוחב. הוא חושב: ‘היקום הזה הינו גם סופי וגם אינסופי. אותם פרושים וברהמינים הטוענים שהיקום סופי ובעל גבולות טועים, ואותם פרושים וברהמינים הטוענים שהיקום אינסופי וחסר גבולות אף הם טועים. מדוע? כיוון שאני הגעתי למצב כזה של ריכוז מנטלי שבו תפסתי את היקום כסופי בכיוונים למעלה ולמטה אך אינסופי לרוחב. לכן אני יודע שהיקום הוא גם סופי וגם אינסופי.’ זוהי העילה השלישית.
2.20. מהי העילה הרביעית? הנה פרוש או ברהמין מסויים הינו לוגיקן, פילוסוף. הוא טוען את השקפתו אשר הגיע אליה מתוך מחשבה והגיון, כמסקנה מתוך חקירותיו הפילוסופיות, בהתאם להלך מחשבתו, הוא טוען: ‘היקום הזה אינו סופי ואינו אינסופי. אותם פרושים וברהמינים הטוענים שהיקום סופי ובעל גבולות טועים ואלו אשר טוענים שהיקום אינסופי וחסר גבולות טועים, וכך גם אלו הטוענים שהיקום גם סופי וגם אינסופי. היקום הזה אינו סופי ואינו אינסופי.’ זוהי העילה הרביעית.
2.21. אלו ארבע העילות על פיהן הפרושים והברהמינים האלו בעלי אמונות ביחס לסופיות ואינסופיות היקום טוענים לסופיות או לאינסופיות היקום. יהיו אשר יהיו הפרושים והברהמינים אשר יטענו שהיקום סופי או אינסופי, כולם עושים זאת על סמך ארבע עילות אלו או על סמך אחת מהן. אין עילה אחרת מלבדן.
2.22. נזירים, זאת הטטהאגטה מבין: ‘אמונות אלו, כאשר מקבלים אותן ודבקים בהן, יובילו ליעדים עתידיים כאלו בעולם הבא.’… (כמו בפסקה 15).
נזירים, אלו הדהמות העמוקות, שקשה לראותן, קשות להבנה, שלוות, עילאיות, מעבר לתחום השכל וההיגיון, דקות, אותן על החכם לחוות בעצמו, אשר הטטהאגטה, לאחר שהבין דרך ידיעה ישירה, מציג לאחרים, ובנוגע לדהמות אלו, המדברים בשבחו של הטטהאגטה מדברים נכונה בהתאם למציאות.
תורות 13-16: אמונה בשימוש בביטויים רב-משמעיים מעגליים (Amaravikkhepavada)
2.23. נזירים, ישנם פרושים וברהמינים המשתמשים בביטויים רב-משמעיים בלי סוף ומדברים בצורה מעגלית. כאשר הם נשאלים בעניין זה או אחר הם מוצאים מפלט באמירות חמקניות ומתפתלים כמו צלופחים על סמך ארבע עילות. מה הן?
2.24. במקרה זה פרוש או ברהמין אינו יודע באמת אם דבר הוא טוב או רע. הוא חושב: ‘אינני יודע באמת אם הדבר הזה טוב או אם הדבר הזה רע. אם בלי לדעת מה נכון אטען “זה טוב”, או “זה רע”, וזה יתברר כשקר, הדבר יצער אותי. ואם אהיה במצוקה הדבר יהווה לי למכשול.’ כך, מתוך פחד לשקר ודחייה מלשקר, הוא אינו מצהיר על דבר כטוב או רע, אך כאשר הוא נשאל לגבי דבר זה או אחר, הוא מוצא מפלט באמירות חמקניות ומתפתל כצלופח: ‘אינני אומר שזה כך ואינני אומר שזה כך. גם אינני אומר שזה אחרת. אינני אומר שזה לא כך ואינני אומר שאין זה לא כך.’ זה המקרה הראשון.
2.25. מהי העילה השניה? הנה פרוש או ברהמין לא יודע באמת אם דבר הוא טוב או רע. הוא חושב: ‘יתכן ואצהיר: “זה טוב”, או “זה רע”, ואז יתכן שארגיש תשוקה ותאווה או שנאה ודחייה. אם ארגיש תשוקה, תאווה, שנאה, או דחייה, הדבר יהווה היקשרות מצידי. אם ארגיש היקשרות זה יצער אותי, ואם אהיה במצוקה הדבר יהיה לי למכשול.’ כך, מתוך פחד מהקשרות, דחייה מהקשרות, הוא מוצא מפלט באמירות חמקניות… זה המקרה השני.
2.26. מהי העילה השלישית? הנה פרוש או ברהמין לא יודע באמת אם דבר הוא טוב או רע. והוא חושב: ‘יתכן ואצהיר: “זה טוב” או “זה רע”, אך ישנם פרושים וברהמינים חכמים, פיקחים, מנוסים בויכוחים, כמו קשתים המסוגלים לפצל שערות אשר מסתובבים והורסים אמונות של אחרים בחוכמתם, והם יכולים לחקור אותי לגבי דעותיי ואמונותי ולדרוש ממני לתת סיבות ותימוכין. ואז יתכן שלא אוכל להשיב. אם לא אוכל להשיב להם הדבר יצער אותי, ואם אהיה במצוקה הדבר יהווה לי למכשול.’ כך, מתוך פחד מפני ויכוח, מתוך דחייה מויכוח הוא מוצא מפלט באמירות חמקניות. זה המקרה השלישי.
2.27. מהי העילה הרביעית? הנה פרוש או ברהמין הינו טיפש וקהה מחשבה. כתוצאה מטיפשותו וקהות מחשבתו, כאשר הוא נשאל לגבי דבר זה או אחר הוא מוצא מפלט באמירות חמקניות ומתפתל כמו צלופח: “אם אתה שואל אותי אם יש עולם הבא – אם הייתי חושב כך הייתי אומר שיש עולם הבא. אך אינני אומר זאת, וגם אינני אומר אחרת, וגם אינני אומר שאין זה כך, אך גם אינני לא אומר שאין זה כך.” בדומה, כאשר הוא נשאל את אחת השאלות הבאות, הוא מוצא מפלט באותה אמירה חמקנית: האם אין עולם הבא? האם גם יש וגם אין עולם הבא? האם לא שיש ולא שאין עולם הבא? האם יש יצורים הנולדים באופן ספונטני? האם אין יצורים הנולדים באופן ספונטני? האם גם יש וגם אין יצורים הנולדים באופן ספונטני? האם לא שיש ולא שאין יצורים הנולדים באופן ספונטני? האם יש פירות ותוצאות למעשים טובים ורעים? האם אין פירות ותוצאות למעשים טובים ורעים? האם גם יש וגם אין פירות ותוצאות למעשים טובים ורעים? האם אין ולא אין פירות ותוצאות למעשים טובים ורעים? האם הטטהאגטה קיים אחרי המוות? האם הטטהאגטה לא קיים אחרי מוות? האם הטטהאגטה גם קיים וגם לא קיים אחרי המוות? האם הטטהאגטה לא קיים ולא בלתי קיים אחרי המוות? נזירים, זהו המקרה הרביעי.
2.28. אלו הן ארבע העילות על פיהן הפרושים והברהמינים האלו המכונים “צלופחים-פתלתלים” מוצאים מפלט באמירות חמקניות… אין עילה אחרת מלבדן.
2.29. נזירים, זאת הטטהאגטה מבין: ‘אמונות אלו, כאשר מקבלים אותן ודבקים בהן, יובילו ליעדים עתידיים כאלו בעולם הבא.’ … (כמו בפסקה 15).
נזירים, אלו הדהמות העמוקות, שקשה לראותן, קשות להבנה, שלוות, עילאיות, מעבר לתחום השכל וההיגיון, דקות, אותן על החכם לחוות בעצמו, אשר הטטהאגטה, לאחר שהבין דרך ידיעה ישירה, מציג לאחרים, ובנוגע לדהמות אלו, המדברים בשבחו של הטטהאגטה מדברים נכונה בהתאם למציאות.
תורות 17-18: אמונות במקור מקרי – יש מאין (Adhiccasamuppannavada)
2.30. נזירים, ישנם פרושים וברהמינים בעלי אמונות במקור מקרי, ואשר על סמך שתי עילות טוענים שהעצמי והיקום בעלי מקור מיקרי. מה הן?
2.31. נזירים, ישנן ישויות מסוימות המכונות ‘חסרות-תפיסה’. כאשר מופיעה בהן תפיסה, ישויות אלו מתות ועוברות מעולמן. ויתכן שיצור כזה, לאחר שמת ועבר מהעולם ההוא, מופיע בעולם הזה. לאחר שהופיע בעולם הזה הוא פורש מחיי בעל-בית אל חיי חסר-בית. לאחר שפרש, באמצעות מאמץ, ערנות, התמדה, שקדנות, וכוונה נכונה, הוא נזכר בחייו הקודמים האחרונים אך אינו זוכר דבר מעבר לכך. הוא חושב: ‘העצמי והעולם בעלי מקור מקרי. מדוע? כיוון שקודם לא הייתי קיים, אך עכשיו אני קיים. מאי-קיום צצתי ונוצרתי’. זו העילה הראשונה.
2.32. מה היא העילה השניה? הנה פרוש או ברהמין מסויים הינו לוגיקן, פילוסוף. הוא טוען את השקפתו אשר הגיע אליה מתוך מחשבה והגיון, כמסקנה מתוך חקירותיו הפילוסופיות, בהתאם להלך מחשבתו והוא טוען: ‘העצמי והעולם בעלי מקור מקרי’. זוהי העילה השניה.
2.33. אלו הן שתי העילות על פיהן הפרושים והברהמינים האלו בעלי האמונות במקור מקרי טוענים שהעצמי והעולם בעלי מקור מקרי. יהיו אשר יהיו הפרושים והברהמינים אשר יטענו שהעצמי והעולם בעלי מקור מקרי, כולם עושים זאת על סמך שתי עילות אלו או על סמך אחת מהן. אין עילה אחרת מלבדן.
2.34. נזירים, זאת הטטהאגטה מבין… ובנוגע לדהמות אלו, המדברים בשבחו של הטטהאגטה מדברים נכונה בהתאם למציאות.
2.35. נזירים, אלו שמונה עשר העילות על פיהן הפרושים והברהמינים האלו מעלים השערות בנוגע לעבר ומחזיקים באמונות מקובעות אודות העבר, מסיקים תיאוריות ספקולטיביות מגוונות ביחס לעבר. יהיו אשר יהיו פרושים או ברהמינים אשר יעלו השערות באשר לעבר, יהיו בעלי אמונות מקובעות אודות העבר ויסיקו תיאוריות ספקולטיביות ביחס לעבר, כולם עושים זאת על סמך שמונה עשרה עילות אלו, או על סמך אחת מסוימת מהן. אין עילה אחרת מלבדן.
2.36. נזירים, זאת הטטהאגטה מבין: ‘אמונות אלו, כאשר מקבלים אותן ודבקים בהן, יובילו ליעדים עתידיים כאלו בעולם הבא.’ זאת הטטהאגטה יודע, ואף מעבר לזה, ואף על פי כן הוא אינו נצמד להבנה הזו. וכיוון שהוא חופשי מתפיסות מוטעות, הוא הגשים בעצמו שלווה מושלמת, לאחר שהבין כפי שהם באמת ההופעה וההעלמות של הַרְגַשוֹת, המשיכה אליהן, הסכנה בהן והמפלט מהן, הטטהאגטה משוחרר ללא שארית.
נזירים, אלו הדהמות העמוקות, שקשה לראותן, קשות להבנה, שלוות, עילאיות, מעבר לתחום השכל וההיגיון, דקות, אותן על החכם לחוות בעצמו, אשר הטטהאגטה, לאחר שהבין דרך ידיעה ישירה, מציג לאחרים, ובנוגע לדהמות אלו, המדברים בשבחו של הטטהאגטה מדברים נכונה בהתאם למציאות.
השערות אודות העתיד (Attarantakappika)
2.37. נזירים, ישנם פרושים וברהמינים המעלים השערות אודות העתיד, בעלי אמונות מקובעות אודות העתיד, ואשר מציגים תיאוריות ספקולטיביות מגוונות ביחס לעתיד על סמך ארבעים וארבע עילות. על מה הם מתבססים, על סמך מה הם עושים זאת?
תורות 19-34: אמונות בתפיסה אלמותית (Sattivada)
2.38. נזירים, ישנם פרושים וברהמינים בעלי אמונות בתפיסה אלמותית, ואשר על סמך שש עשרה עילות טוענים שהעצמי שורד עם הכרה אחרי המוות. על סמך מה?
הם מצהירים שהעצמי שורד עם הכרה וחומרי… ולא-חומרי… גם חומרי וגם לא-חומרי… לא חומרי ולא לא-חומרי… וסופי… ואינסופי… גם סופי וגם אינסופי… לא סופי ולא אינסופי… ובעל תפיסה אחידה… ובעל תפיסה מגוונת… ובעל תפיסה מוגבלת… ובעל תפיסה בלתי מוגבלת… ומאושר בלבד… ואומלל בלבד… גם מאושר וגם אומלל… לא מאושר ולא אומלל.
2.39. אלו שש עשרה העילות על פיהן הפרושים והברהמינים טוענים שהעצמי שורד עם הכרה אחרי המוות. יהיו אשר יהיו פרושים או ברהמינים בעלי אמונות בתפיסה אלמותית, כולם עושים זאת על סמך שש עשרה עילות אלו או על סמך אחת מסוימת מביניהן. אין עילה אחרת מלבדן.
2.40. נזירים, זאת הטטהאגטה מבין… נזירים, אלו הדהמות העמוקות, שקשה לראותן, קשות להבנה, שלוות, עילאיות, מעבר לתחום השכל וההיגיון, דקות, אותן על החכם לחוות בעצמו, אשר הטטהאגטה, לאחר שהבין דרך ידיעה ישירה, מציג לאחרים, ובנוגע לדהמות אלו, המדברים בשבחו של הטטהאגטה מדברים נכונה בהתאם למציאות.
תורות 35-42: אמונות בחוסר-תפיסה אלמותית (Asattivada)
3.1. נזירים, ישנם פרושים וברהמינים בעלי אמונות בחוסר-תפיסה אלמותית, ואשר על סמך שמונה עילות טוענים שהעצמי שורד חסר הכרה אחרי המוות. על סמך מה?
3.2. הם מצהירים שהעצמי שורד חסר הכרה וחומרי… ולא-חומרי… גם חומרי וגם לא-חומרי… לא חומרי ולא לא-חומרי… וסופי… ואינסופי… גם סופי וגם אינסופי… לא סופי ולא אינסופי.
3.3. אלו הן שמונה העילות שעל פיהן הפרושים והברהמינים בעלי האמונות בחוסר-תפיסה אלמותית טוענים שהעצמי שורד חסר-הכרה אחרי המוות. יהיו אשר יהיו פרושים או ברהמינים בעלי אמונות בתפיסה אלמותית, כולם עושים זאת על סמך שמונה עילות אלו או אחת מסוימת מהן. אין עילה אחרת מלבדן.
3.4. נזירים, זאת הטטהאגטה מבין … נזירים, אלו הדהמות העמוקות, שקשה לראותן, קשות להבנה, שלוות, עילאיות, מעבר לתחום השכל וההיגיון, דקות, אותן על החכם לחוות בעצמו, אשר הטטהאגטה, לאחר שהבין דרך ידיעה ישירה, מציג לאחרים, ובנוגע לדהמות אלו, המדברים בשבחו של הטטהאגטה מדברים נכונה בהתאם למציאות.
תורות 43-50: אמונות בלא-תפיסה-ולא-חוסר-תפיסה אלמותית (Nevasanninasannivada)
3.5. נזירים, ישנם פרושים וברהמינים בעלי אמונות בלא-תפיסה ולא-חוסר-תפיסה אלמותית ואשר על סמך שמונה עילות טוענים שהעצמי שורד לא בעל-הכרה ולא חסר-הכרה אחרי המוות. על סמך מה?
3.6. הם מצהירים שהעצמי אחרי המוות שורד לא בעל-הכרה ולא חסר-הכרה וחומרי… ולא-חומרי… גם חומרי וגם לא-חומרי… לא חומרי ולא לא-חומרי… וסופי… אינסופי… גם סופי וגם אינסופי… לא סופי ולא אינסופי.
3.7. אלו שמונה העילות על פיהן הפרושים והברהמינים בעלי אמונות בלא-תפיסה ולא-חוסר-תפיסה אלמותית טוענים שהעצמי שורד לא בעל-הכרה ולא חסר-הכרה אחרי המוות. יהיו אשר יהיו פרושים או ברהמינים בעלי אמונות בלא-תפיסה ולא-חוסר-תפיסה אלמותית, כולם עושים זאת על סמך שמונה עילות אלו או אחת מסוימת מהן. אין עילה אחרת מלבדן.
3.8. נזירים, זאת הטטהאגטה מבין… נזירים, אלו הדהמות העמוקות, שקשה לראותן, קשות להבנה, שלוות, עילאיות, מעבר לתחום השכל וההיגיון, דקות, אותן על החכם לחוות בעצמו, אשר הטטהאגטה, לאחר שהבין דרך ידיעה ישירה, מציג לאחרים, ובנוגע לדהמות אלו, המדברים בשבחו של הטטהאגטה מדברים נכונה בהתאם למציאות.
פריטים נוספים
מתוך הדרשה על ייצוב תשומת הלב
וכן, נזירים, הנזיר המתבונן בתופעות שוהה בתופעות ביחס לשבעת איברי החוכמה (bojjhaṅga[1]). וכיצד, נזירים, הנזיר המתבונן בתופעות שוהה בתופעות ביחס לשבעת איברי החוכמה? כאן, נזירים, כאשר יש בו את איבר […]
מתוך הדרשה על ההדרכה הארוכה לראהולה
ראהולה, תַרגֵל מדיטציה בדומה לאדמה. כאשר אתה מתרגל מדיטציה בדומה לאדמה, מגע נעים ומגע לא-נעים אינם משתלטים על התודעה ותופסים בה אחיזה, ואינם נשארים ומתקבעים בה. כשם שאנשים משליכים על […]
בתי הקדשה
לוּ כל בעלי התודעה, כל הסובלים בגופם ובנפשם יזכו באוקיינוס של אושר ושמחה בזכות חסד זה שצברתי. לו לא יסבול איש יחלה או יעשה רע לא יפחד ולא ימעיט […]
הדרשה אודות האהבה (Metta-sutta)
לאחר שהבין את המקום השקט, אותו יש לקיים בראש ובראשונה על-ידי פעילות מיטיבה – עליו להיות מסוגל, ישר, נכון, בעל דיבור טוב, רך וללא יוהרה, שבע רצון, אחד שקל […]
סוטרה סדאקה
שמעתי שפעם המבורך גר בין הסומבהאנים. ישנה עיר סומבהאנית הנקראת סדאקה. שם פנה המבורך אל הנזירים ואמר “נזירים!”. “כן, אדוני” ענו הנזירים. המבורך אמר: “פעם, נזירים, לוליין במבוק העמיד מוט […]