ויניאנה מתורגמת כ״הכרה״ – אחד מחמשת המצרפים.…
פעם שמעתי מילים אלו של הבודהא כאשר הוא שהה במנזר אנאתאפינדיקא שבחורש ג’אטא, בסמוך לעיר שראבאסטי. יום אחד הנזיר הנכבד שאריפוטרא אמר לנזירים, “חברים, היום אני רוצה לחלוק אתכם חמש דרכים לשים קץ לכעס. אנא האזינו בדריכות, תרגלו ויישמו את מה שאלמד”. הנזירים הסכימו והאזינו בדריכות.
הנזיר הנכבד שאריפוטרא אמר, “מה הן חמש הדרכים לשים קץ לכעס?”
“חברי, זוהי הדרך הראשונה: נניח שאתם כועסים על מישהו אשר מעשיו אינם טובי-לב אך מילותיו טובות-לב. אם אתם חכמים, אתם תדעו כיצד לתרגל על-מנת לשים קץ לכעסכם”.
“חברי, נניח שישנו נזיר סגפן הלובש גלימה העשויה טלאים. יום אחד הוא עובר לפני ערמת אשפה המלאה בצואה, שתן, ריר והרבה דברים מטונפים אחרים. הוא רואה בערימה פיסת בגד, עדיין שלמה. בהשתמשו בידו השמאלית הוא מרים את הבגד ובידו הימנית הוא אוחז בקצהו השני ומותח אותו. הוא מבחין שבגד זה אינו קרוע ולא הוכתם בצואה, שתן, כיח וסוגים אחרים של טינופת. אזי הוא מקפל את הבגד כדי לקחת אותו הביתה, לכבס אותו, ולתפור אותו בגלימתו העשויה טלאים”.
“חברי, אם אתם כועסים על מישהו אשר מעשיו אינם טובי-לב אך מילותיו טובות-לב, אל תשימו-לב למעשיו חסרי טוב-הלב אלא רק למילותיו טובות-הלב. כך, אם אתם חכמים, אתם תוכלו לשים קץ לכעסכם”.
“חברי, זוהי הדרך השניה: נניח שאתם כועסים על מישהו אשר מילותיו אינן טובות-לב אך מעשיו טובי-לב. אם אתם חכמים, אתם תדעו כיצד לתרגל על-מנת לשים קץ לכעסכם”.
“חברי, נניח שלא רחוק מהכפר ישנו אגם עמוק ופני האגם מכוסות בעשב ואצות. מישהו מתקרב אל האגם והוא צמא מאוד וסובל קשות מהחום. הוא מסיר את בגדיו, קופץ למים ומשתמש בידיו על-מנת לפנות את העשב והאצות. הוא נהנה מהרחצה ומשתיית מי האגם הקרירים”.
“חברי, אם אתם כועסים על מישהו אשר מילותיו אינן טובות-לב אך מעשיו טובי-לב, אל תשימו-לב למילותיו חסרות טוב-הלב אלא רק למעשיו טובי-הלב. כך, אם אתם חכמים, אתם תוכלו לשים קץ לכעסכם”.
“חברי, זוהי הדרך השלישית: נניח שאתם כועסים על מישהו אשר מעשיו ומילותיו חסרי טוב-לב, אך עדיין יש מעט טוב-לב בליבו. אם אתם חכמים, אתם תדעו כיצד לתרגל על-מנת לשים קץ לכעסכם”.
“חברי, נניח שמישהו מתקרב לצומת-דרכים. הוא חלש, צמא, עני וחש בחום. הוא סובל מחסך ומלא בצער. כאשר הוא מגיע לצומת הוא רואה עקבה של תאו עם מעט מי גשם עומדים שניקוו בתוכה. הוא חושב לעצמו: “יש מעט מאוד מים בעקבת התאו. אם אשתמש בידי או בעלה כדי לגרוף אותם, אני אערבב את המים והם יהפכו בוציים ויהיו בלתי ניתנים לשתיה. לכן, אצטרך לכרוע ברך עם זרועותי וברכי על הארץ, להצמיד את שפתי אל המים ולשתות אותם ישירות”. מייד, כך הוא עושה”.
“חברי, אם אתם כועסים על מישהו אשר מעשיו ומילותיו חסרי טוב-לב, אך עדיין יש מעט טוב-לב בליבו, אל תשימו-לב למעשיו ולמילותיו חסרי טוב-לב אלא רק למעט טוב-הלב שיש בליבו. כך, אם אתם חכמים, אתם תוכלו לשים קץ לכעסכם”.
“חברי, זוהי הדרך הרביעית: נניח שאתם כועסים על מישהו אשר מעשיו ומילותיו חסרי טוב-לב, ואין בליבו דבר היכול להקרא ‘טוב-לב’. אם אתם חכמים, אתם תדעו כיצד לתרגל על-מנת לשים קץ לכעסכם”.
“חברי, נניח שאדם במסע ארוך נופל למשכב. הוא לבדו, תשוש לגמרי ואינו קרוב לכל כפר. הוא מתייאש והוא יודע שימות לפני שישלים את מסעו. אם מגיע מישהו ורואה את מצבו של אדם זה, הוא מייד לוקח את ידו של האדם ומוביל אותו אל הכפר הקרוב, שם הוא מטפל בו ובמחלתו ודואג לכל מחסורו – בגדים, תרופות ומזון. הודות לחמלה ולטוב-לב אלו, חייו של האיש ניצלים”.
“חברי, אם אתם כועסים על מישהו אשר מעשיו ומילותיו חסרי טוב-לב ובליבו אין דבר היכול להקרא ‘טוב-לב’, חשבו בליבכם כך: “אדם שמעשיו ומילותיו חסרי טוב-לב ובליבו אין דבר היכול להקרא ‘טוב-לב’ הוא אדם הנתון לסבל רב. אם לא יפגוש ידיד-נפש טוב, לא יהיה לו שום סיכוי להתמיר את סבלו ולחוות אושר ושמחה”. כך, אם אתם חכמים, אתם תוכלו לפתוח את ליבכם באהבה ובחמלה כלפי אדם זה, לעזור לו, ולשים קץ לכעסכם”.
“חברי, זוהי הדרך החמישית: נניח שאתם כועסים על מישהו אשר מעשיו טובי-לב, מילותיו טובות-לב וליבו מלא בטוב. אם אתם חכמים, אתם תדעו כיצד לתרגל על-מנת לשים קץ לכעסכם”.
“חברי, נניח שלא רחוק מהכפר ישנו אגם יפהפה. המים באגם צלולים ומתוקים, קרקעית האגם ישרה ויציבה, גדת האגם שופעת עשב ירוק ומסביב לאגם עצים יפים ורעננים, נותני-צל. מישהו צמא הסובל מהחום, גופו מכוסה זיעה, מגיע אל האגם, מסיר את בגדיו, משאיר אותם על החוף, קופץ למים ומוצא הקלה והנאה מרובה ברחצה ובשתיית המים הטהורים. חומו, צמאונו וסבלו נעלמים מייד”.
“חברי, אם אתם כועסים על מישהו אשר מעשיו טובי-לב, מילותיו טובות-לב וליבו מלא בטוב, שימו-לב לכל טוב-הלב של גופו, דבריו ונפשו, ואל תניחו לכעס או לקנאה להלום בכם. כך, אם אתם חכמים, אתם תוכלו לשים קץ לכעסכם. אם אינכם יודעים כיצד לחיות באושר עם מישהו שהוא רענן כל-כך, אינכם יכולים להקרא ‘בעלי-חכמה'”.
“חברי היקרים, חלקתי אתכם את חמש הדרכים לשים קץ לכעס”.
כך לימד הנזיר הנכבד שאריפוטרא, והנזירים שמחו לשמע תורתו. הם היו מאושרים לקבלה, לתרגלה וליישמה.
Madhyama Agama 25
corresponds with Aghata Vinaya Sutta
(the Discourse on Water as an Example)
and AnguttaraNikaya 3, 186
(the Discourse on the Five Ways of Putting an End to Anger)
פריטים נוספים
מתוך הדרשה על ייצוב תשומת הלב
וכן, נזירים, הנזיר המתבונן בתופעות שוהה בתופעות ביחס לשבעת איברי החוכמה (bojjhaṅga[1]). וכיצד, נזירים, הנזיר המתבונן בתופעות שוהה בתופעות ביחס לשבעת איברי החוכמה? כאן, נזירים, כאשר יש בו את איבר […]
מתוך הדרשה על ההדרכה הארוכה לראהולה
ראהולה, תַרגֵל מדיטציה בדומה לאדמה. כאשר אתה מתרגל מדיטציה בדומה לאדמה, מגע נעים ומגע לא-נעים אינם משתלטים על התודעה ותופסים בה אחיזה, ואינם נשארים ומתקבעים בה. כשם שאנשים משליכים על […]
בתי הקדשה
לוּ כל בעלי התודעה, כל הסובלים בגופם ובנפשם יזכו באוקיינוס של אושר ושמחה בזכות חסד זה שצברתי. לו לא יסבול איש יחלה או יעשה רע לא יפחד ולא ימעיט […]
הדרשה אודות האהבה (Metta-sutta)
לאחר שהבין את המקום השקט, אותו יש לקיים בראש ובראשונה על-ידי פעילות מיטיבה – עליו להיות מסוגל, ישר, נכון, בעל דיבור טוב, רך וללא יוהרה, שבע רצון, אחד שקל […]
סוטרה סדאקה
שמעתי שפעם המבורך גר בין הסומבהאנים. ישנה עיר סומבהאנית הנקראת סדאקה. שם פנה המבורך אל הנזירים ואמר “נזירים!”. “כן, אדוני” ענו הנזירים. המבורך אמר: “פעם, נזירים, לוליין במבוק העמיד מוט […]