הדרשה על האהבה

 
כל המבקשים שלום
צריכים לטפח יושר וענווה,
ולתרגל דיבור באהבה.
הם ידעו איך לחיות באושר ובפשטות,
בשקט ובשלווה להגן על החושים,
ללא חמדנות ובלי להסחף ברגשות הרבים:
הם לא יעשו דבר שלא יתקבל על דעת החכמים.
(וכך הם הוגים:)
“מי ייתן וכולם יהיו מאושרים ובטוחים,
ושליבם יתמלא שמחה”.
“מי ייתן וכולם יחיו בשלום ובבטחה:
החלשים והחזקים, הגבוהים והנמוכים, הגדולים והקטנים,
אלה שניתן לראותם ואלה שלא ניתן לראותם,
הקרובים והרחוקים, אלה שכבר נולדו ואלה שטרם נולדו:
מי ייתן וכולם ישכנו בשלום ובשלווה”.
“מי ייתן ואף אחד לא יפגע בזולת.
מי ייתן ואף אחד לא יסכן את חיי הזולת.
מי ייתן ואף אחד, מתוך כעס או איבה,
לא יבקש את רעת הזולת”.
כשם שאם אוהבת את ילדה היחיד ומגנה עליו תוך סיכון חייה שלה,
כך אנו צריכים לטפח בליבנו אהבה אינסופית לחיים כולם, בכל מקום וזמן,
ולהניח לכל האהבה שבנו להתפשט לכל עבר ולמלא את העולם כולו.
אהבתנו לא תדע מכשול. ליבנו יהיה חופשי לחלוטין משנאה ומטינה.
בהליכה או בעמידה, בישיבה או בשכיבה, כל עוד אנו ערים,
עלינו להמשיך לטפח בליבנו תשומת-לב של אהבה.
זו דרך חיים שאין שניה לה, דרך חיים נעלה.
כל המתרגלים אהבה אינסופית
יהיו חופשיים מהשקפות מוטעות, מחמדנות ומתשוקות-חושים,
והם ידעו איך לחיות בלב טהור, חיים מלאים ביופי.
לבטח, הם יעברו אל מעבר לעולם הלידה והמוות
ויגשימו הבנה שלמה.
Metta Sutta, Sutta Nipata 1
(the Discourse on Love)