אסווה (“שטפים” או “זיהומים”) הם ארבעת הנטיות…
חנות הספרים
אירועים נבחרים
6/2/18
בהיקהו בודהי
להפוך חמלה לפעולה
אחד הצדדים החזקים של תפיסת העולם הבודהיסטית הוא השיטות המדיטטיביות…
12/8/24
הקלטת מפגש שבילים רבים דהרמה אחת: שמחה בבודהיזם זה ענין רציני
שהתקיים ב- 2 באוגוסט 2024 בהשתתפות: סנדיה בר-קמה, ד״ר אסף…
- This event has passed.
מפגש מקוון בסדרת מפגשי שבילים רבים – דהרמה אחת: בכל העונות צפויים שיטפונות – את מה שוטפים השיטפונות?
שישי ,
15/08/2025 ,
10:00 -
12:30
,(שעתיים וחצי)
בודהיזם בישראל
אירועים המפורסמים באתר זה (למעט אירועים של בודהיזם בישראל) מועברים על ידי מורים ומורות שונים שאינם קשורים לארגון. בודהיזם בישראל אינה נושאת באחריות בנוגע לנכונות ולטיב הפרסומים ולא תהיה אחראית לאספקת השירות ולכל נזק שעלול להיגרם כתוצאה מצפייה במידע או רישום לאירוע. השימוש באתר הינו בהתאם לתנאי השירות ולהסכם הפרטיות.
אירועים נוספים
מהו ריטריט של מדיטציית תובנה (ויפאסנה)? ריטריט הוא קורס של מספר ימים המתקיים בשתיקה. הריטריט הוא הזמנה לעצור את מרוץ היומיום ולהפנות את תשומת הלב פנימה, בתנאים המאפשרים העמקה והשקטה. מדיטציית הויפאסנה (Vipassanā, בתעתוק תקני מפאלי - ויפסנא) היא תרגול עתיק יומין ששורשיו במסורת הבודהיסטית, המכוון לפיתוח ערות, חוכמה וחמלה, דרך התבוננות ישירה בחוויית רגע ההווה. התרגול מאפשר לנו לפגוש את עצמנו ואת העולם ללא שיפוטיות, לזהות דפוסי תודעה המייצרים סבל, ולטפח חופש פנימי וקירבה לחיים כפי שהם. מה נלמד בריטריט? טיפוח…
ישנם שערים רבים דרכם אפשר להיכנס למחוזות החכמה הבודהיסטית. אחד המעניינים והאפקטיביים שבהם הוא שער האימון והמדיטציה. עוצרים לרגע. נושמים עמוק. בודקים מה שלומנו. מתקינים את הגוף ואת הנפש, לא מתוח מידי לא רפוי מידי, מתאמנים בתשומת לב בהירה ואכפתית, ובחיבור כל פעם מחדש לכוונת לבנו העמוקה. מזכירים לעצמנו שוב ושוב את הכוונה שכל מה שנבחין בו, בתוכנו ומחוצה לנו, ישמש להעמקה של הבנה וחמלה ביחס לטבע האנושי, ושאין בכוונתנו להשתמש בו נגד עצמנו או נגד אחרים. מסיימים את התרגול…
אנחנו חיים בימים מוזרים. איומים פנימיים וחיצוניים, רחוקים וקרובים, בידיוניים ואמיתיים נוכחים בחיינו נוכחות יומיומית. הפחד הפך לחלק בלתי נפרד מחיי רובנו. בקורס ׳האומץ לפחד׳ נבקש לבוא במגע עם הפחדים שלנו - לא כאויבים מרים אלא כבני לוויה שצועדים לצדנו ושאותם נבקש להכיר טוב יותר ומקרוב יותר. האם פחד הוא רגש שלילי? חיובי? מנגנון הגנה הכרחי? חולשה אנושית? האם הוא חוזקה? האם יש בו חוכמה? האם יכול להיות שהוא בכלל תיבת אוצר? בראייה הבודהיסטית הפחד הוא חץ…
משתתפים: הנזיר המכובד פניננדו בהיקהו, ד״ר אורה סתר, ד״ר גידי איפרגן, אביגיל פן
מנחים: אילן לוטנברג ואבי פאר
“כיצד, אדון יקר [הכוונה לבודהה] חצית את השיטפון?”
“על ידי כך שלא עמדתי במקום, חבר, ולא דחפתי. “
“הכיצד, אדון יקר, חצית את השיטפון על ידי כך שלא עמדת במקום ולא דחפת ?”
“כאשר עמדתי במקום, חבר, שקעתי. כאשר דחפתי, נסחפתי.
כך חבר, על ידי כך שלא עמדתי במקום, ולא דחפתי, חציתי את השיטפון.”
(מתוך ‘הדרשה על חציית השיטפון’. ‘דברי הבודהה’, קרן ארבל. ההוצאה לאור של אוניברסיטת תל אביב)
“השיטפונות” הם אותם מצבי תודעה שסוחפים את האדם מבהירות, שלווה, הכלה וחופש. כאשר הם נוכחים בנו, אנו חווים קושי גדול, אי-וודאות מתמשכת, או אפילו תחושת טראומה.
בדרשה למעלה, השואל מעלה בפני הבודהה שאלה מעשית – כיצד ניתן לחצות את השיטפון?
תשובתו של הבודהה אינה פשוטה להבנה: “על ידי כך שלא עמדתי במקום, חבר, ולא דחפתי.” בכך, הבודהה מזכיר לנו את שני כיווני התגובה הנפוצים, כאשר אנו חווים תקופה של “שיטפון”:
- או כניעה ו”עמידה במקום” (שמביאים אותנו ל”שקיעה” מנטלית)
- או אי-קבלה ומאמץ “לדחוף’ אותם מאיתנו והלאה (שמביאים אותנו ל”הסחפות” מתמשכת משיטפון לשיטפון)
במפגש זה נשמע על גישות ופרשנויות שונות להבנת מושג השיטפון, ועל הדרכים לחציית השיטפונות הפרטיים שלנו, כפי שהן באות לידי ביטוי במסורות הבודהיסטיות השונות. נלמד מהן השיטות השונות (אמצעים מיומנים) אותן לימד הבודהה, שבעזרתן ניתן ליישם בחיינו את עדותו כהנחיה מעשית בעתות משבר – לא לעמוד במקום ולא לדחוף.
יליד הארץ, נזיר במסורת נזירי היער של צפון מזרח תאילנד.
אחרי עשר שנים של מגורים כנזיר ברמת גן, חי כעת במנזר wat pa na kae בפרובינציית אובון רצ׳אתני בתאילנד.
תלמידה, מתרגלת ומלמדת בודהיזם בחיבורים אפשריים שונים לעולם הארגון והניהול.
תואר שני ושלישי בניהול מאוניברסיטת תל אביב, ולימודים לתואר שני בבודהיזם ותרבויות מזרח אסיה.
יועצת ארגונית בכירה. לימדה בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב, באוניברסיטאות ומכללות נוספות, וכן בבית ספר לניהול בדלהי, הודו. בעבר הייתה מנכ”לית להב – פיתוח מנהלים באוניברסיטת ת”א, ובהמשך כיהנה כיו”ר פסיכו-דהרמה וכיו”ר פ.א.י – איגוד היועצים הארגוניים.
בשנים האחרונות פיתחה מספר תכניות לחיבור בין העולמות, סביב נושאים של מנהיגות, מיינדפולנס, ניהול קריירה וייעוץ ארגוני.
בשנים האחרונות מארחת סרטן גרורתי.
ד”ר גידי איפרגן הוא עמית מחקר באוניברסיטת מונאש (מלבורן, אוסטרליה) החוקר את הפילוסופיה ההודית ואת הבודהיזם הטיבטי.
מאז 1997 הוא מלמד יוגה ומדיטציה, תחילה בישראל ואחר כך במלבורן, אוסטרליה.
ספריו “גילוי העצמי בפסיכולוגיה של היוגה” (2018) ו- “שלילה וחירות במשנתו של לונגצ’נפה” (2016) ראו אור בהוצאת רסלינג.
בנוסף, תרגם לעברית את “מחזור היום והלילה: טקסט טיבטי על האימון בהתבוננות” מאת נמקהאי נורבו (1998).
דוקטורנטית בחוג ללימודי דתות באוניברסיטה העברית, עוסקת בהיבטים של תודעה מגולמת בגוף ובמגע בין גוף להרגשות בספרות הקנון הפאלי ובספרות המהאיאנה המוקדמת. מתוך חיבור למסורות בודהיסטיות שונות, לומדת ומתרגמת סנסקריט מזה שנים ארוכות, וכן תלמידת פאלי וטיבטית קלאסית. מלמדת ב’פסיכו-דהרמה’, וכן עוסקת בשילוב מדיטציה במרחבי החינוך, הטיפול והרפואה. מגישה את הסכת ‘הכרית’ מבית פסיכו-דהרמה – על בודהיזם, מדיטציה וחיי היום יום. מתאמנת על הכרית ומחוצה לה כבר מעל עשרים שנה, תלמידתו של יובל אידו טל. חיה בתל אביב עם בני משפחתי.
אירועים נוספים
מהו ריטריט של מדיטציית תובנה (ויפאסנה)? ריטריט הוא קורס של מספר ימים המתקיים בשתיקה. הריטריט הוא הזמנה לעצור את מרוץ היומיום ולהפנות את תשומת הלב פנימה, בתנאים המאפשרים העמקה והשקטה. מדיטציית הויפאסנה (Vipassanā, בתעתוק תקני מפאלי - ויפסנא) היא תרגול עתיק יומין ששורשיו במסורת הבודהיסטית, המכוון לפיתוח ערות, חוכמה וחמלה, דרך התבוננות ישירה בחוויית רגע ההווה. התרגול מאפשר לנו לפגוש את עצמנו ואת העולם ללא שיפוטיות, לזהות דפוסי תודעה המייצרים סבל, ולטפח חופש פנימי וקירבה לחיים כפי שהם. מה נלמד בריטריט? טיפוח…
ישנם שערים רבים דרכם אפשר להיכנס למחוזות החכמה הבודהיסטית. אחד המעניינים והאפקטיביים שבהם הוא שער האימון והמדיטציה. עוצרים לרגע. נושמים עמוק. בודקים מה שלומנו. מתקינים את הגוף ואת הנפש, לא מתוח מידי לא רפוי מידי, מתאמנים בתשומת לב בהירה ואכפתית, ובחיבור כל פעם מחדש לכוונת לבנו העמוקה. מזכירים לעצמנו שוב ושוב את הכוונה שכל מה שנבחין בו, בתוכנו ומחוצה לנו, ישמש להעמקה של הבנה וחמלה ביחס לטבע האנושי, ושאין בכוונתנו להשתמש בו נגד עצמנו או נגד אחרים. מסיימים את התרגול…
אנחנו חיים בימים מוזרים. איומים פנימיים וחיצוניים, רחוקים וקרובים, בידיוניים ואמיתיים נוכחים בחיינו נוכחות יומיומית. הפחד הפך לחלק בלתי נפרד מחיי רובנו. בקורס ׳האומץ לפחד׳ נבקש לבוא במגע עם הפחדים שלנו - לא כאויבים מרים אלא כבני לוויה שצועדים לצדנו ושאותם נבקש להכיר טוב יותר ומקרוב יותר. האם פחד הוא רגש שלילי? חיובי? מנגנון הגנה הכרחי? חולשה אנושית? האם הוא חוזקה? האם יש בו חוכמה? האם יכול להיות שהוא בכלל תיבת אוצר? בראייה הבודהיסטית הפחד הוא חץ…



