לכניסה לאירוע לחצו כאן
משתתפים: טלי הלמן מור, ד״ר גידי איפרגן, ד״ר אסף סטי אל-בר, יובל אידו טל
מנחים: אבי פאר ואיתי ארצי
הבודהה לימד:
“…אל תעסקו בעבר.
אל תאבדו את עצמכם בעתיד.
העבר כבר איננו. העתיד עדיין לא בא.
(כשהוא) מתבונן בחיים כמות שהם, ממש בכאן ועכשיו,
המתרגל שרוי ביציבות ובחופש.
עלינו לשקוד היום. לחכות למחר זה מאוחר מדי.
המוות בא במפתיע. הנוכל להתמקח איתו?
החכם קורא למי ששרוי בתשומת-לב יום ולילה
‘זה שיודע את הדרך הטובה יותר לחיות לבד.’..”
(מתוך: ”הדרשה על הדרך הטובה יותר לחיות לבד”, תרגום: מאיר זוהר)
אכן, אחד המושגים המזוהים ביותר עם כל תהליך רוחני ועם בודהיזם בפרט הוא “כאן ועכשיו”. לעיתים קרובות, גם המדיטציה הבודהיסטית מוצגת בפנינו כ”אימון איך לשהות ללא שיפוטיות ברגע הנוכחי”.
עם זאת, כאשר מעיינים בטקסטים בודהיסטיים, אנו מגלים כי הבודהה נותן מקום של כבוד , גם לעבר ולעתיד.
יכולת השהייה ברגע הנוכחי, היא אכן כלי לפיתוח התודעה, אך אינה מטרה העומדת בפני עצמה. האם זהו השער לחצר בלבד, הנמצא מול הבית?… האם “כאן ועכשיו” הוצא מהקשרו ?
במפגש זה נחקור את נושא ה”כאן ועכשיו” בהקשר הבודהיסטי שלו, ונשמע התייחסויות לנושאים כמו:
- האם המושג “כאן ועכשיו” כפי שאנו מבינים אותו, הוא עיוות של כוונת הבודהא?
- היכן ראוי שיתחיל והיכן ראוי שיסתיים בחיינו “כאן ועכשיו”?
- כיצד מתייחס הבודהה לחלוקה לשלושת הזמנים – עבר, הווה ועתיד?
- מה ניתן לקחת לחיינו שלנו בהתייחסות ל”זמן קשיח” מול “זמן גמיש”