זה שהתעורר.
אירועים המפורסמים באתר זה (למעט אירועים של בודהיזם בישראל) מועברים על ידי מורים ומורות שונים שאינם קשורים לארגון. בודהיזם בישראל אינה נושאת באחריות בנוגע לנכונות ולטיב הפרסומים ולא תהיה אחראית לאספקת השירות ולכל נזק שעלול להיגרם כתוצאה מצפייה במידע או רישום לאירוע. השימוש באתר הינו בהתאם לתנאי השירות ולהסכם הפרטיות.
"היו השינוי שתבקשו לראות בעולם" (גנדהי) מציאת משמעות ותכלית היא חלק מרכזי מהחיים האנושיים. כאשר ישנה משמעות נוכל לשאת את כל קשיי ואתגרי החיים, ואילו בהיעדרה של משמעות, גם קושי קטן יכול להפוך לקשה מנשוא. אפשר להתייחס למשמעות במובן של החלומות או השאיפות שיש לנו, ואפשר לחשוב על כך גם במובן של מציאת משמעות או היגיון במה שקורה סביבנו: הפוליטיקה, האלימות, הקושי, אותם אנו חוות.ים כאשר אנחנו במגע עם העולם. מה פשר הקושי? מה הסיבה לכל הדוקהה (אי נחת)…
בקורס זה נבקש להתעמק בלימוד המסורתי יותר והמסורתי פחות של ששת המחוזות, שישה סוגים של הלכי נפש סובלים, דרכם כולנו מעת לעת עוברים ושאִתם כולנו מעת לעת מתמודדים. במסורת הבודהיסטית זכו הלכי נפש אלה לשפה סימבולית מרתקת: מחוז בני האדם, בו ההיאחזות מושלת בנו; מחוז האלים, בו מושלת בנו ההישגיות המדומה; מחוז יריבי האלים, בו מושלת תחרותיות; מחוז החיות, בו מושלת הישרדותיות; מחוז הרוחות הרעבות, אותו מנהלות התמכרויות; ומחוזות הגיהינום החם והקר בו אנו כלואים במצבי נפש קיצוניים, מזעם פסיכוטי…
יום "סאקה דאווה" הוא היום החמישה עשר בחודש הרביעי בלוח השנה הטיבטי. זהו אחד מארבעת המועדים הבודהיסטיים הגדולים (בטיבטית: דוּצֶ'ן), "ימי הבודהה", המצוינים בלוח השנה. לפי המסורת הבודהיסטית יום זה מציין את הלידה, ההתעוררות (הארה) והמעבר לפרינירוואנה (עזיבת הגוף) של הבודהה ההיסטורי – בודהה שאקיאמוני. שלושת האירועים רבי המשמעות האלה (הלידה, ההתעוררות והמוות) התרחשו בתאריך אחד ובהפרשים של 35 ו-45 שנים זה מזה. יום זה מבשר טובות, יום בו כל מעשה שאנחנו עושים, חיובי ומועיל וגם אנוכי ושלילי, התוצאה שלו…
יום שישי, 7 ביוני 2024
בין השעות: 12:30-10:00
בהשתתפות: ד״ר סטיבן פולדר, טלי הלמן מור, ד״ר ערן לייש, פרופ׳ דרור בורשטיין
מנחים: אילן לוטנברג ואבי פאר
“תחילה אתה מבין את הדהרמה בעזרת המחשבות.
כאשר תתחיל להבין, תתרגל אותה.
ואם תתרגל אותה, תתחיל לראות אותה.
וכאשר תראה אותה, אתה הוא הדהרמה ולך אושר הבודהה”.
(מתוך הספר “אין אג’האן צ’ה”. תרגום: דיתי רבנר. בהוצאת ”בודהיזם בישראל”)
המשפט “אם יש דהרמה, אין דרמה” מעורר בנו תגובות שונות ואף מנוגדות – עבור חלק מאיתנו זהו משפט מעורפל ואפילו מקומם. עבור אחרים, הוא מבטא את השאיפה והתקווה העמוקים ביותר.
“בלי דרמה”, לכאורה, מה יכול להיות טוב יותר מחיים נטולי דרמה – ללא סערות רגשיות, אפילו בתקופות מאתגרות של אי-וודאות, שינוי ואפילו אובדן?
“עם דהרמה”, האם הדרך שהציע לנו הבודהה, אכן מציעה שיטה בדוקה להגשמה של חיים (נטולי דרמה) כאלו?
במפגש זה נשמע התייחסויות ופרשנויות לדרמות של חיינו ולדהרמה בחיינו:
המייסד והמורה הבכיר של “עמותת תובנה”. מלמד מזה כ-30 שנים, עיקרן בישראל וחלקן בחו”ל, ריטריטים, קורסים ושיעורים שנתיים, ברובם למתרגלים ותיקים, ועסק גם בהכשרת מורים בישראל.
דוגל בשימוש בדהרמה לקידום השלום בחברה.
למד באוניברסיטת אוקספורד ובלונדון, בעל תואר דוקטור לביולוגיה מולקולרית, ופרסם ארבעה-עשר ספרים אקדמיים ופופולאריים בנושא של ריפוי פנימי וחיצוני.
צועדת בדרך הבודהיסטית מזה עשור וחצי. מתרגלת ולומדת בזרם הטיבטי.
משתדלת, מתבלבלת ושוב חוזרת לתרגל.
נשואה ואם לארבעה. משפחה מאושרת שהיא כר עמוק להתבוננות וצמיחה.
פסיכותרפיסטית מוסמכת. ליווי תהליכים אישיים דרך אספקטים של גוף-נפש-רוח וחקירה מבוססת מיינדפולנס של החוויה.
לומדת ומלמדת דהרמה במסגרות שונות בארץ. מנחה קבוצות תרגול ושיח ברוח בודהיסטית (סנגהות) לעתות אבל והתמודדות לאחר אובדן במסגרת “שותפים למסע״.
מלווה באופן אישי א.נשים בתהליכי אבל ושכול.
מתרגל במסורת הויפסנא ובמסורות אי-שניות טיבטיות.
בשנים האחרונות למד ותרגל יחד עם מורי “Open Dharma”, אג’אי סינג וג’איה אשמור, ומורים טיבטיים, ביניהם טסוקני רינפוצ’ה וטאי סיטו רינפוצ’ה.
בעבודת הדוקטורט עסק בקשרים שבין תיאוריה ופרקטיקה במסורת אי השניות הטיבטית “השלמות הגדולה” (דזוגצ’ן).
דרור בורשטיין נולד ב-1970 בנתניה. כיום מלמד בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים. בין ספריו האחרונים: “עולם קטן: דיוקנאות של חרקים”, שזכה בפרס ביאליק ו”בדרך”, שלוש נובלות. תרגם את ספרו של אלן ווטס “דאו: דרך המים”, הכין נוסח עברי ל”ספר הזן של ג’ושו” ול”קול היד האחת” של יואל הופמן, ותרגם עם איתן בולוקן את ספר פסוקי הזן “בידיים ריקות שבתי הביתה”.
"היו השינוי שתבקשו לראות בעולם" (גנדהי) מציאת משמעות ותכלית היא חלק מרכזי מהחיים האנושיים. כאשר ישנה משמעות נוכל לשאת את כל קשיי ואתגרי החיים, ואילו בהיעדרה של משמעות, גם קושי קטן יכול להפוך לקשה מנשוא. אפשר להתייחס למשמעות במובן של החלומות או השאיפות שיש לנו, ואפשר לחשוב על כך גם במובן של מציאת משמעות או היגיון במה שקורה סביבנו: הפוליטיקה, האלימות, הקושי, אותם אנו חוות.ים כאשר אנחנו במגע עם העולם. מה פשר הקושי? מה הסיבה לכל הדוקהה (אי נחת)…
בקורס זה נבקש להתעמק בלימוד המסורתי יותר והמסורתי פחות של ששת המחוזות, שישה סוגים של הלכי נפש סובלים, דרכם כולנו מעת לעת עוברים ושאִתם כולנו מעת לעת מתמודדים. במסורת הבודהיסטית זכו הלכי נפש אלה לשפה סימבולית מרתקת: מחוז בני האדם, בו ההיאחזות מושלת בנו; מחוז האלים, בו מושלת בנו ההישגיות המדומה; מחוז יריבי האלים, בו מושלת תחרותיות; מחוז החיות, בו מושלת הישרדותיות; מחוז הרוחות הרעבות, אותו מנהלות התמכרויות; ומחוזות הגיהינום החם והקר בו אנו כלואים במצבי נפש קיצוניים, מזעם פסיכוטי…
יום "סאקה דאווה" הוא היום החמישה עשר בחודש הרביעי בלוח השנה הטיבטי. זהו אחד מארבעת המועדים הבודהיסטיים הגדולים (בטיבטית: דוּצֶ'ן), "ימי הבודהה", המצוינים בלוח השנה. לפי המסורת הבודהיסטית יום זה מציין את הלידה, ההתעוררות (הארה) והמעבר לפרינירוואנה (עזיבת הגוף) של הבודהה ההיסטורי – בודהה שאקיאמוני. שלושת האירועים רבי המשמעות האלה (הלידה, ההתעוררות והמוות) התרחשו בתאריך אחד ובהפרשים של 35 ו-45 שנים זה מזה. יום זה מבשר טובות, יום בו כל מעשה שאנחנו עושים, חיובי ומועיל וגם אנוכי ושלילי, התוצאה שלו…