על אלימות, אי אלימות, ודרכי האמצע שביניהן ​עם יובל אידו טל

ישנם שערים רבים דרכם אפשר להיכנס למחוזות החכמה הבודהיסטית. אחד המעניינים והאפקטיביים שבהם הוא שער האימון והמדיטציה.  עוצרים לרגע. נושמים עמוק. בודקים מה שלומנו. מתקינים את הגוף ואת הנפש, לא מתוח מידי לא רפוי מידי, מתאמנים בתשומת לב בהירה ואכפתית, ובחיבור כל פעם מחדש לכוונת לבנו העמוקה. מזכירים לעצמנו שוב ושוב את הכוונה שכל מה שנבחין בו, בתוכנו ומחוצה לנו, ישמש להעמקה של הבנה וחמלה ביחס לטבע האנושי, ושאין בכוונתנו להשתמש בו נגד עצמנו או נגד אחרים. מסיימים את התרגול…

כמה מהאנרגיה שלנו ביום-יום מושקעת בניהול, הגנה ותחזוקה של ה"עצמי" שלנו? אנחנו נאחזים בסיפורים קשיחים על מי שאנחנו ("אני אדם חרד", "אני חייב תמיד להצליח"), נפגעים בקלות כשמישהו מערער על הדימוי שלנו, ומרגישים לעיתים קרובות מנותקים או נפרדים מהעולם שמסביבנו. הבודהיזם מציע לנו ראייה מהפכנית, לפיה המקור העמוק ביותר לסבל ולמתח בחיינו הוא התפיסה המוטעית שיש לנו "אני" מוצק, נפרד ובלתי תלוי. בקורס זה נצא למסע בלשי, רעיוני וחווייתי כאחד, לחקירת הונאת העצמי הגדולה, שורש סבלנו. נחקור אל תוך אשליית…