כשהלב פצוע עם יובל אידו טל

ישנם שערים רבים דרכם אפשר להיכנס למחוזות החכמה הבודהיסטית. אחד המעניינים והאפקטיביים שבהם הוא שער האימון והמדיטציה.  עוצרים לרגע. נושמים עמוק. בודקים מה שלומנו. מתקינים את הגוף ואת הנפש, לא מתוח מידי לא רפוי מידי, מתאמנים בתשומת לב בהירה ואכפתית, ובחיבור כל פעם מחדש לכוונת לבנו העמוקה. מזכירים לעצמנו שוב ושוב את הכוונה שכל מה שנבחין בו, בתוכנו ומחוצה לנו, ישמש להעמקה של הבנה וחמלה ביחס לטבע האנושי, ושאין בכוונתנו להשתמש בו נגד עצמנו או נגד אחרים. מסיימים את התרגול…

אנחנו חיים בימים מוזרים. איומים פנימיים וחיצוניים, רחוקים וקרובים, בידיוניים ואמיתיים נוכחים בחיינו נוכחות יומיומית.  הפחד הפך לחלק בלתי נפרד מחיי רובנו.    בקורס ׳האומץ לפחד׳ נבקש לבוא במגע עם הפחדים שלנו - לא כאויבים מרים אלא כבני לוויה שצועדים לצדנו ושאותם נבקש להכיר טוב יותר ומקרוב יותר.   האם פחד הוא רגש שלילי? חיובי? מנגנון הגנה הכרחי? חולשה אנושית? האם הוא חוזקה? האם יש בו חוכמה? האם יכול להיות שהוא בכלל תיבת אוצר?   בראייה הבודהיסטית הפחד הוא חץ…