הפירוש המילולי הוא ״ערימות״. בתפיסה הבודהיסטית, מה…
חנות הספרים
אירועים נבחרים
6/2/18
האם יש בודהיסטים שמחים? - ש/ת חלק 1
צולם במסגרת 'שבילים רבים - דהרמה אחת'. 02/2014 משתתפים: המכובד…
12/8/24
הקלטת מפגש שבילים רבים דהרמה אחת: שמחה בבודהיזם זה ענין רציני
שהתקיים ב- 2 באוגוסט 2024 בהשתתפות: סנדיה בר-קמה, ד״ר אסף…
- This event has passed.


סופ״ש ארוך (ד’ עד שבת) של ויפאסנה לקהילת הלהטב”ק – מגדר, הגדרות וחמלה – סנדיה בר קמה ואודליה ויינברג
רביעי ,
04/12/2024 ,
14:30 -
18:00
,(4 ימים)
תובנה
אירועים המפורסמים באתר זה (למעט אירועים של בודהיזם בישראל) מועברים על ידי מורים ומורות שונים שאינם קשורים לארגון. בודהיזם בישראל אינה נושאת באחריות בנוגע לנכונות ולטיב הפרסומים ולא תהיה אחראית לאספקת השירות ולכל נזק שעלול להיגרם כתוצאה מצפייה במידע או רישום לאירוע. השימוש באתר הינו בהתאם לתנאי השירות ולהסכם הפרטיות.
אירועים נוספים
מהו ריטריט של מדיטציית תובנה (ויפאסנה)? ריטריט הוא קורס של מספר ימים המתקיים בשתיקה. הריטריט הוא הזמנה לעצור את מרוץ היומיום ולהפנות את תשומת הלב פנימה, בתנאים המאפשרים העמקה והשקטה. מדיטציית הויפאסנה (Vipassanā, בתעתוק תקני מפאלי - ויפסנא) היא תרגול עתיק יומין ששורשיו במסורת הבודהיסטית, המכוון לפיתוח ערות, חוכמה וחמלה, דרך התבוננות ישירה בחוויית רגע ההווה. התרגול מאפשר לנו לפגוש את עצמנו ואת העולם ללא שיפוטיות, לזהות דפוסי תודעה המייצרים סבל, ולטפח חופש פנימי וקירבה לחיים כפי שהם. מה נלמד בריטריט? טיפוח…
ישנם שערים רבים דרכם אפשר להיכנס למחוזות החכמה הבודהיסטית. אחד המעניינים והאפקטיביים שבהם הוא שער האימון והמדיטציה. עוצרים לרגע. נושמים עמוק. בודקים מה שלומנו. מתקינים את הגוף ואת הנפש, לא מתוח מידי לא רפוי מידי, מתאמנים בתשומת לב בהירה ואכפתית, ובחיבור כל פעם מחדש לכוונת לבנו העמוקה. מזכירים לעצמנו שוב ושוב את הכוונה שכל מה שנבחין בו, בתוכנו ומחוצה לנו, ישמש להעמקה של הבנה וחמלה ביחס לטבע האנושי, ושאין בכוונתנו להשתמש בו נגד עצמנו או נגד אחרים. מסיימים את התרגול…
אנחנו חיים בימים מוזרים. איומים פנימיים וחיצוניים, רחוקים וקרובים, בידיוניים ואמיתיים נוכחים בחיינו נוכחות יומיומית. הפחד הפך לחלק בלתי נפרד מחיי רובנו. בקורס ׳האומץ לפחד׳ נבקש לבוא במגע עם הפחדים שלנו - לא כאויבים מרים אלא כבני לוויה שצועדים לצדנו ושאותם נבקש להכיר טוב יותר ומקרוב יותר. האם פחד הוא רגש שלילי? חיובי? מנגנון הגנה הכרחי? חולשה אנושית? האם הוא חוזקה? האם יש בו חוכמה? האם יכול להיות שהוא בכלל תיבת אוצר? בראייה הבודהיסטית הפחד הוא חץ…
“אל לנו לבטל את ההתייחסות לזהויות במאמצינו להתעוררות רוחנית.
ההיפך הוא הנכון, עלינו לחקור את הזהויות בדרכנו להארה.
זהות היא לא רק פוליטית, היא גם מכילה את הטבע האמיתי שלנו כשהיא נטולה מהעיוותים שאנו משייכים לה”.
Zenju Earthlyn Manuel
הדרך הבודהיסטית (הדהרמה) היא אוסף של תפיסות ותירגולים המכוונים לשחרור מסבל ולחירות.
תחושת שוני או חריגות גורמות לסבל רב למי שגדלו בחברה שבה חריגוּת נתפסת כתופעה שלילית, מפחידה ואף מעוררת אלימות. רבות’ים מאיתנו הפנימו את המסרים השליליים והפוגעניים שספגנו בשנות הילדוּת וההתבגרות.
המדיטציה והתרגול עוזרים לנו לייצר “סם שכנגד” להומופוביה המופנמת, לרתיעה מלהיות שונה, ולַפַּחד מהוקעה חברתית; הם עוזרים לנו לקבל ולאמץ אל ליבנו את עצמנו – כפי שאנחנו (ברגע זה).
היכולת לראות את עצמנו בעיניים חומלות מתפתחות ומתחזקות עם תרגול המדיטציה. הכלים שמציעה הוויפאסנה – ההתבוננות השקטה, החקירה של הנשימה, של תחושות הגוף ושל מצבי התודעה השונים, פיתוח איכויות של חמלה – כל אלה תורמים ליכולת שלנו לחיות בשלום עם עצמנו ועם הסביבה, ליכולת שלנו לפתח אינטימיות עם עצמנו ועם הזולת.
“האושר שלנו תלוי גם בכמה אנחנו מסוגלים לאהוב, את עצמנו ואת הזולת. אם אנחנו כלואים בתוך הפחד שלנו אנחנו סובלים מאוד”, אומר ג’ק קורנפילד, אחד מהמורים הבכירים לוויפאסנה במערב.
הזהויות שלנו מעניקות לנו ביטחון, תחושת ודאות ושייכות, אבל יש להן מחיר. מצד אחד, הדרך הבודהיסטית מדברת על שחרור וחופש מזהויות, מצד שני, על התייחסות נבונה ומשחררת אל הזהות (Upaya). יש כביכול מתח בין זהות לבין אי-הזדהות.
איך תהליכי שחרור מזהות לא יובילו לדחייה, להתכחשות ולמעקפים רגשיים?
כיצד אפשר לקבל ולחבק את הזהות השונַה בלי ליצור היאחזות?
איך לחיות בשלום עם המגדר וההגדרה שלי, יחד עם ההבנה שהגדרות אלה הן אשלייתיות במהותן?
כיצד לאמץ ולחזק את הזהות הייחודית והשונה שלי – יחד עם היכולת להתרחב אל מעבר לגבולות העצמי?
הזהות האנושית מורכבת מאוסף של מרכיבים (skandhas), שהדרך הבודהיסטית מזמינה אותנו לחקור ללא הזדהות כ’אני’ ו’שלי’ מחד, וללא דחייה וסלידה מאידך. אי-הזדהות משמעה לעשות שלום עם היש.
כל הזהויות שלנו הן שוות-ערך, כולן מכובדות וראויות באותה המידה, וכולן ריקות מעצמיות ומ”אמת” באותה המידה. חופש זה לא שלא יהיו יותר זהויות, חופש משמעו לא להיות כבול’ה על ידי הזהויות האלה.
הריטריט מהווה ‘מרחב מוגן’ שבו אפשר לגעת בעולמנו הפנימי, לחוות את האיכות חסרת הגבולות של הלב ואת היכולת שלנו לאהוב, לחמול, לשמוח ולהביא ריפוי.
מהות מדיטציית הוויפאסנה היא לחקור את מה שגורם לנו לסבל ואיך להשתחרר ממנו. הזהות וההגדרה שלנו יכולות להוות גורם לסבל עמוק – או יכולות להיות שער לתובנות טרנספורמטיביות, להתעוררות ולחופש; שער לחיים של שלווה והרמוניה עם עצמי ועם העולם, לתחושת ביטחון והעצמה אישית ולאהבה חובקת כל.
מתרגלת מ-1986. מורה בעמותת ‘תובנה’ ובמסגרות נוספות. חייתה שבע שנים באשראם ליוגה ומדיטציה בארצות הברית.
שמה דגש על הקשר בין התרגול לחיי היומיום, על חקירת החוויה האישית האותנטית ועל האפשרות לחיות חיים ערים בכל רגע.
מקיימת מפגשים אישיים עם יחידים וזוגות. מנחה סדנאות, קורסים וקבוצות.
פעילה בקבוצת ‘דהרמה מעורבת חברתית’.
מאמינה שחופש אפשרי ושבכולנו טמונה היכולת לאהוב, לחמול ולהתעורר.
אירועים נוספים
מהו ריטריט של מדיטציית תובנה (ויפאסנה)? ריטריט הוא קורס של מספר ימים המתקיים בשתיקה. הריטריט הוא הזמנה לעצור את מרוץ היומיום ולהפנות את תשומת הלב פנימה, בתנאים המאפשרים העמקה והשקטה. מדיטציית הויפאסנה (Vipassanā, בתעתוק תקני מפאלי - ויפסנא) היא תרגול עתיק יומין ששורשיו במסורת הבודהיסטית, המכוון לפיתוח ערות, חוכמה וחמלה, דרך התבוננות ישירה בחוויית רגע ההווה. התרגול מאפשר לנו לפגוש את עצמנו ואת העולם ללא שיפוטיות, לזהות דפוסי תודעה המייצרים סבל, ולטפח חופש פנימי וקירבה לחיים כפי שהם. מה נלמד בריטריט? טיפוח…
ישנם שערים רבים דרכם אפשר להיכנס למחוזות החכמה הבודהיסטית. אחד המעניינים והאפקטיביים שבהם הוא שער האימון והמדיטציה. עוצרים לרגע. נושמים עמוק. בודקים מה שלומנו. מתקינים את הגוף ואת הנפש, לא מתוח מידי לא רפוי מידי, מתאמנים בתשומת לב בהירה ואכפתית, ובחיבור כל פעם מחדש לכוונת לבנו העמוקה. מזכירים לעצמנו שוב ושוב את הכוונה שכל מה שנבחין בו, בתוכנו ומחוצה לנו, ישמש להעמקה של הבנה וחמלה ביחס לטבע האנושי, ושאין בכוונתנו להשתמש בו נגד עצמנו או נגד אחרים. מסיימים את התרגול…
אנחנו חיים בימים מוזרים. איומים פנימיים וחיצוניים, רחוקים וקרובים, בידיוניים ואמיתיים נוכחים בחיינו נוכחות יומיומית. הפחד הפך לחלק בלתי נפרד מחיי רובנו. בקורס ׳האומץ לפחד׳ נבקש לבוא במגע עם הפחדים שלנו - לא כאויבים מרים אלא כבני לוויה שצועדים לצדנו ושאותם נבקש להכיר טוב יותר ומקרוב יותר. האם פחד הוא רגש שלילי? חיובי? מנגנון הגנה הכרחי? חולשה אנושית? האם הוא חוזקה? האם יש בו חוכמה? האם יכול להיות שהוא בכלל תיבת אוצר? בראייה הבודהיסטית הפחד הוא חץ…