השגה מדיטטיבית גבוהה
קָאדַאם (טיבטית) – מסורת בבודהיזם הטיבטי. נוסדה במאה ה-11 על-ידי דרוֹמ-טֵנ-פָּה (ע”ע), ומתבססת על הנחיותיו של מורו, המלומד והיוגי ההודי אָטִישָה (ע”ע). קָא – מכלול תורתו של הבודהה, דַאם – יישום תורת הבודהה. המעשה הרוחני העיקרי – אימון התודעה כאמצעי לפיתוחה של התודעה הנֵיעורה (בודהיצ’יטה). שימשה בסיס למסורת הגֶלוּק שנוסדה על-ידי צונגקהאפה בסוף המאה ה-14.