חמשת כללי המוסר או תרגולי המודעות

להיות עם ילדים בריטריט זו חוויה מסוג חדש. מי שלא קרא את הפוסט הקודם בנושא – מוזמן. ערב אחד תמר נכנסה איתי לאולם הגדול בו כולם נשכבו על הגב להרפייה עמוקה. בלי למצמץ היא פרשה את השמיכה שלה המכונה “סטקה” לצדי ונשכבה ברצינות גמורה. ראיתי בתנועות שלה איך היא משתדלת לעשות את מה שכולם עושים. לשכב על שמיכה? את זה גם אני יכולה לעשות! אחרי עשר דקות יצאנו לשחק.
בגלל ארועים כאלה החמצנו פחות או יותר את כל הודעות המנהלה בקורס. הסתובבנו בריטריט עטופים תחושה משחררת של אי-ידיעה שגרמה אפילו לבודהיסטים שסביבנו לבהות בנו בעיניים תמהות. את כל זה אני מספר לכם כדי להסביר למה בבוקר של היום האחרון התיישבתי באולם המדיטציה בשורה הראשונה מבלי לדעת שכל היושבים עמי עומדים לקחת על עצמם בטקס רב רושם את חמשת תרגולי המודעות.
מסתבר שכל מי שישב לידי חתם על טופס מיוחד אותו הוא הגיש למנחה האישי שלו (היה לנו כזה?) עשרים וארבע שעות קודם לכן. כשהבנתי מה קורה, הייתה לי כבר את התחושה הזו שאתה מקבל כשאתה מתעורר מאוחר מדי לבחינה הפסיכומטרית.
למעשה ידעתי על הטופס כי מישהו הביא לי עותק שלו קודם לכן. אבל להתחייב עשרים וארבע שעות מראש נראה לי כמו תכנון לטווח הארוך ואני הרי באתי לריטריט כדי לחיות את הרגע. העדפתי להגיד לעצמי שאת תרגולי המודעות אני עושה בכל מקרה ושאין צורך לעשות מזה עניין גדול.
כשהבנתי שאני למעשה יושב בתוך הטקס יכולתי עדיין לקום ולהזיז את עצמי בנימוס, להתעלם מהמבטים המרחמים של כולם, ולזוז לשורת הכיסאות. אבל אז חשבתי שבעצם אין טעם. למה לעורר מהומות? אני אשב, אעמוד, אקוד, אעשה מה שאומרים לי ואקח עלי בפומבי ובאופן ספונטני את ההתחייבות הזו. אני הרי בעד. לגמרי בעד.
מסתבר שחמשת כללי המוסר, או ה”פאנצ’ה-סילה”, קיבלו עם השנים משמעויות קצת שונות בארצות אסיה. באינדונזיה למשל אלו חמשת כללי המדינה שביניהם אפשר למצוא, למשל, אמונה באל אחד. בין סין להודו, לעומת זאת, נחתם ב 1954 הסכם המכיל חמישה עקרונות תחת השם הזה. אפשר לקרוא על כל זה בוויקיפדיה
הטקס היה דווקא יפה. וחמשת תרגולי הקשב שניסח תיך נהאת האן הם פיתוח של חמשת כללי המוסר הבודהיסטים. פיתוח מוצלח, אני חייב לציין. להלן הכללים עצמם, ואחריהם הגירסה של המאה העשרים ואחת.
חמשת כללי המוסר הבודהיסטים
חמשת כללי המוסר מובאים כאן בפאלי ואחרי כן תרגום והסבר. מי שרואה ריבועים במקום אותיות מוזמן לקרוא את הפוסט הזה.
1.
Pāṇātipātā veramaṇī sikkhāpadaṃ samādiyāmi.
אני לוקח על עצמי את התרגול של הימנעות מנטילת חיים.
המילה חיים, היא נגזרת של המילה פאנה, נשימה, שבטח מוכרת למתרגלי היוגה בתור פראנה. שאר המילים חוזרות על עצמן בכל הכללים: אני לוקח על עצמי (samādiyāmi) את הכלל, העיקרון, או התרגול (sikkhāpadaṃ), של המנעות (veramaṇī) מ…
2.
Adinnādānā veramaṇī sikkhāpadaṃ samādiyāmi.
אני לוקח על עצמי את התרגול של הימנעות מנטילת דבר שאינו ניתן.
במילים אחרות, להימנע מגניבה. שימו לב שלא מדובר כאן ב”דאנה” למרות שהמילה באה מאותו שורש. מדובר על לא לקחת (ādāna) את מה שלא ניתן (adinna).
3.
Kāmesu micchācāra veramaṇī sikkhāpadaṃ samādiyāmi.
אני לוקח על עצמי את התרגול של הימנעות מהתנהגות מינית מזיקה.
הרבה מאמרים נכתבו על כל אחת מהמילים שמרכיבות את הביטוי הזה. המילה קאמה (kāma) מתיחסת גם לתענוגות או תשוקה באופן כללי, אבל כאן, כמו בקאמה סוטרה, מדובר על תענוגות מיניים. “מזיקה” זה תרגום של micchā שמציין כל דבר רע ולא מועיל. “התנהגות” זה תרגום של cāra שבאופן מילולי אומר “ללכת” אבל מציין הרבה פעמים אורח חיים או התנהגות.
4.
Musāvāda veramaṇī sikkhāpadaṃ samādiyāmi.
אני לוקח על עצמי את התרגול של הימנעות מדיבור שקרי.
5.
Surā-meraya-majja-pamādaṭṭhānā veramaṇī sikkhāpadaṃ samādiyāmi.
אני לוקח על עצמי את התרגול של הימנעות ממשקאות או חומרים משכרים אחרים שפוגעים בעירנות.
כמובן שזה הכלל שהכי מעניין את האנגלים, וכן את חבורות הסטלנים שמתוודעים לבודהיזם במסגרת הטיול שלהם בהודו. האם זה כולל כוס יין לפני השינה? האם זה כולל שאחטה רק ממש לא רצינית? להריץ שורה זה נחשב? הרשימה בפאלי כוללת סוגים שונים של חומרים משכרים (שיכר, ליקרים, יין) והכוונה היא פשוט – כל הסוגים. מה שמאפיין את החומרים האלה הוא שהם מביאים ל”מצב של חוסר עירנות”
(pamādaṭṭāna). יש כאן משחק משמעויות מעניין בו pamāda, שפרושה חוסר עירנות או חוסר זהירות, מורכבת בעצם מ pa+mad. המילה mada זהה למעשה למילה majja שמציינת כאן סוג של שכרות. אפשר להגיד שיש כאן המלצה פשוט להימנע מכל סוג של שכרות שהיא הרי מצב של פגיעה בעירנות.
חמשת תרגולי הקשב על פי תיך נאהת האן
תרגול ראשון
בהיותי מודע לסבל שנגרם עקב פגיעה בחיים, אני מחויב לטפח חמלה ולמצוא דרכים להגן על חיי אנשים, חיות, צמחים ומינרלים. אני נחוש שלא להרוג, לא לאפשר לאחרים להרוג, ולא לתמוך באף פעולה של הרג בעולם הן במחשבתי והן באורח חיי.
תרגול שני
בהיותי מודע לסבל שנגרם עקב ניצול, אי-צדק חברתי, גניבה ודיכוי, אני מחויב לטפח אהבה חברית ולמצוא דרכים לעבוד למען רווחתם של אנשים, חיות, צמחים ומינרלים. אני אתרגל נדיבות על-ידי חלוקה של הזמן, האנרגיה, והמשאבים החומריים שברשותי עם אלה שזקוקים להם באמת. אני נחוש לא לגנוב ולא להחזיק ברשותי דבר ששייך לאחר. אני אכבד את רכושם של אחרים, אבל אמנע מאחרים להשיא רווח על חשבון סבלם של בני אדם ובעלי חיים אחרים בעולם.
תרגול שלישי
בהיותי מודע לסבל שנגרם עקב התנהגות מינית מזיקה, אני מחויב לטפח אחריות ולמצוא דרכים להגן על ביטחונם ושלמותם של יחידים, זוגות, משפחות, ושל החברה. אני נחוש שלא לקיים יחסים מיניים ללא אהבה ומחויבות ארוכת טווח. על מנת להגן על האושר שלי ושל אחרים אני נחוש לכבד את המחויבויות שלי ואת המחויבויות של אחרים. אעשה כל שביכולתי להגן על ילדים מפני ניצול מיני ולמנוע פרידה של זוגות ומשפחות עקב התנהגות מינית מזיקה.
תרגול רביעי
בהיותי מודע לסבל שנגרם עקב דיבור לא קשוב ועקב חוסר יכולת להקשיב לאחרים, אני מחויב לטפח דיבור אוהב והקשבה עמוקה על מנת להביא שמחה ואושר לאחרים ולהקל על סבלם. ביודעי שמילים יכולות ליצור אושר וסבל, אני נחוש לדבר אמת, ולהשתמש במילים שמעודדות בטחון-עצמי, שמחה ותקווה. לא אפיץ חדשות שאיני יודע בוודאות את נכונותן, ולא אבקר או אוקיע דברים שאינם ודאיים לי. אמנע מביטוי מילים שגורמות למחלוקת וחוסר הרמוניה, או שעלולות לגרום לפירוק המשפחה או הקהילה. אני נחוש לעשות כל מאמץ ליישב ולפתור כל סכסוך, אפילו קטן.
תרגול חמישי
בהיותי מודע לסבל שנגרם עקב צריכה לא זהירה, אני מחויב לטפח בריאות גופנית ונפשית טובה, למען עצמי, משפחתי, והחברה בה אני חי, על-ידי תרגול של אכילה זהירה, שתייה זהירה, וצריכה זהירה. אני אכניס לגופי רק מוצרים ששומרים על שלווה, רווחה ושמחה בגופי ובתודעתי, ובגוף ובתודעה הקולקטיביים של משפחתי ושל החברה בה אני חי. אני נחוש לא לצרוך אלכוהול או חומרים משכרים אחרים או להכניס לתוכי מזונות או דברים אחרים שמכילים רעלנים, כגון תוכניות טלוויזיה מסוימות, עיתונים, ספרים, סרטים ושיחות. אני מכיר בכך ששימוש כזה ברעלנים הוא בגידה באבות-אבותי, בהורי, בחברה בה אני חי, ובדורות הבאים. אני אעמול על מנת להפוך אלימות, פחד, כעס ובלבול בעצמי ובחברה, על-ידי תרגול כללי תזונה למען עצמי ולמען החברה בה אני חי. אני מבין שיש חשיבות מכרעת לכללי תזונה במסגרת התהליך של שינוי-עצמי ושינוי החברה.