השלמות של החוכמה: הנחיות להרהור ותרגול (פניא פאמריטה)

אג’אהן סוצ’יטו (Ajahn Sucitto), יליד אנגליה, מבכירי הנזירים המערביים במסורת נזירי היער התאילנדים. הוסמך לנזירות ב-1976 בתאילנד, ב-1978 חזר לאנגליה, והיה שותף לייסוד מנזר Cittaviveka (במערב סאסקס, אנגליה) – המנזר המערבי הראשון במסורת הזו. בשנים 1992–2014 הוא כיהן כאב המנזר הזה. אג׳אהן סוצ׳יטו מנחה ריטריטים ברחבי העולם, והוא מחברם ועורכם של פרסומים רבים.

* * *

בבודהיזם, חוכמה היא בעיקר התנסות תלוית הקשר ולא מחסן או גוף של ידע. יש בנו חוכמה להבין סיבה ותוצאה, ולכן אנחנו ערים למה שמתרחש ולהשפעה שיש לכך עלינו. מסיבה זו, המונח “הבחנה” עשוי במקרים רבים להיות שימושי יותר. במילים אחרות, חוכמה היא בעיקר משהו שאתם עושים כך שפתיחה לבהירות טרנסצנדנטית יכולה להתרחש. זרעי החוכמה נשתלים לעיתים קרובות במפגש עם מורה, ואת הצמיחה שלאחריה מזינים ומנחים הפעולה והעיבוד במצבי חיים אמיתיים. ההתפתחות הגבוהה ביותר של חוכמה היא בהירות בנוגע לארבע האמיתות, ולטבעה החסר עצמיות והמשתנה תדיר של מה שאנו תופסים כמציאות שלנו.

הרהור

שימו לב וחשבו על העובדה שכאשר אתם מבחינים ומתמקדים במחשבות וברגשות שלכם, התודעה חווה את היותכם מודעים להם יותר משהיא חווה אותם עצמם. העצימו את המודעות   הזאת על-ידי הדגשתה, על-ידי הבלטתה וניתוקה מפעילויות של התודעה והלב כדי לדעת אותם יותר במלאות. ראו שאתם יכולים לעשות זאת (לפחות במשך כמה דקות) בלי להתכחש, לצנזר או להפריז במה שקשור לפעילות המנטלית שלכם. שימו לב ששילוב של תשומת לב בהירה ומרחב רגשי תומך בסוג זה של מודעות; והתוצאות הן שאתם רגועים יותר וחכמים יותר במה שקשור לתודעה. מרגע שההינתקות או אי-המעורבות הזאת נבנית, תוכלו לנסות לצקת רצון טוב למצבי רוח ולמחשבות המושפעים מהלכי רוח רעים, ולוותר על מצבי רוח ומחשבות המושפעים מהשתוקקות.

פעולה

השתמשו במודעות בהירה (ולא בשיפוטיות נרכשת) כדי לעקוב אחר ההרגשה, האנרגיה והתגובות הנולדות מדחפים מיומנים ולא-מיומנים בתודעה. האם אתם גם יכולים לעצור לרגע ולשים לב לטיבה של התודעה המלַווה תגובות הרגליות פשוטות – למשל בהכנת משקה חם, הושטת יד לחטיף, או הקשה באצבעות לקצב המוזיקה? האם היא מעורפלת, סמויה, בהירה? אם אתם אוהבים להוסיף הערות מצחיקות כשאתם מדברים עם אחרים, האם זה כדי לעשות את הדברים נעימים וידידותיים יותר? או שזו תגובה אוטומטית למתח? בדקו כמה מהרגליכם.

שימו לב לסופה של חוויה – למשל, שיחה או משימה; או סיום קריאה של ספר, או אפילו הרגע שבו ישבתם לנוח לאחר הליכה. עצרו לחמש שניות (או יותר) לפני שאתם ממשיכים לדבר הבא. באותן דקות מעטות הפנו את המבט פנימה: מה זה שהסתיים? מה הייתה ההשפעה עליכם? כיצד זה משפיע על ההחלטה מה לעשות כעת?

כאשר אתם קוראים ספרות רוחנית, עשו זאת לאט. היו מוכנים לעצור אחרי פסקה אחת או שתיים ואפשרו לרשמים ולמשמעויות לשקוע פנימה. מתי ראוי לעצור ולהתבונן בתודעתכם שלכם?

כאשר אתם מדברים עם אחרים או מקשיבים להם, הרחיבו את טווח תשומת הלב שלכם כדי לכלול בה מודעות לגופכם; שימו לב לכל השפעה. נסו מדי פעם לשים לב לנשימה כדי להרגיע או לקרקע את רגשותיכם. לחלופין, הרחיבו את תשומת ליבכם כדי לכלול בה מודעות לקולות שברקע.

מדיטציה

שימו לב לגישה שלכם כשאתם מתחילים במדיטציה. עצרו לכמה דקות ואפשרו לזרם התודעה להתגלות. הניחו בצד כל תגובה מיָדית. האם אתם יכולים לחוש בתנועה הכללית של כל הגלים האלה? ואם אלה זרמים של דאגות, או של תסכול, או של שאיפות, חשבו על גישה הפוכה בזמן המדיטציה. מהו למעשה נושא שמתאים למדיטציה? הוא עשוי להשתנות מיום ליום, אך ייתכן שכדאי שתתחילו את פרק הזמן שתקדישו למדיטציה בהרהורים בארבעת הנושאים האלה: רצון טוב, מוות, הטוב שעשיתם או שנעשה לכם, והדוגמה שמשמשים לכם הבודהה או המורה הרוחני הנוכחי שלכם. אלה יעזרו להביא את תודעתכם לאיזון בין הראש לבין הלב. וכשהאיזון מושג, בחרו נושא למדיטציה שתודעתכם מוכנה כעת להיות מודרכת על ידו.

שימו לב לזרם של מחשבות ורשמים מנטליים. נסו להבחין מתי בדיוק מחשבה מסתיימת. נסו לראות גם מתי היא במלוא האינטנסיביות שלה; כעת התכווננו לתהליך של שינויים תמידיים ברצף המחשבות שלכם בלי לשקוע בהן. התכווננות לטבען המשתנה של התופעות היא נתיב ישיר לשחרור.