ריטריט ויפסנא “מנוחה עמוקה”- סנדיה בר-קמה ואודליה ויינברג, בסיוע תמי ברקאי – לבעלי/ות ניסיון קודם

העיקר הוא להקשיב לקצב הפנימי ולנסות לחיות לפיו. כשאדם שואל את עצמו איך הוא צריך לחיות ומה עליו לעשות, רק הכוחות שבתוכו יכולים לתת לו תשובה ודאית
אתי הילסום

כיצד לפגוש את הקשיים הבלתי נמנעים של החיים במפגש ישיר ובלתי  אמצעי, ללא הדחקה או הכחשה, ובד בבד להישאר בנינוחות, פתיחות ואמון? האם אפשר לתרגל ללא מאבק פנימי? מה יחסנו הפנימי לקלות, ומהן האמונות הלא-מודעות שלנו לגביה (“אפשר לצמוח באמת רק מתוך קושי וסבל”).

רובנו רגילים להיות באחד משני הקצוות: או שאנחנו נאבקים ומתאמצים, או שאנחנו “בטטות טלוויזיה”. רובנו מאמינים שכדי “לעשות מה שמועיל ובריא” עלינו להיאבק ו”להכריח את עצמנו”. רובנו חווים קונפליקטים פנימיים.
הבודהא לימד את דרך האמצע. לפעמים תובנות (אינסייטים) ושחרור מדפוסים והתניות מתרחשים דווקא כשהתודעה פתוחה, רחבה, נינוחה ושקטה; לפעמים תובנות עולות דווקא כשאנחנו מרפים מהמאמץ.

ברטריט הזה נעצור את השטף הלא-מודע שאנחנו לרוב נמצאים בו ומתפקדים ממנו; נתבונן ב”צורך” שלנו להיות פרודוקטיביים כל הזמן, ובפחדים שגורמים לנו “לעשות” ללא הרף; נחקור מאמץ מול אי-מאמץ ועשייה עם נינוחות, ללא מאבק פנימי.
נתנסה בהשפעות של תנוחות מדיטציה שונות – אתם מוזמנים/ות להתנסות במדיטציה בתנוחת שכיבה.
המהות של תרגול של מנוחה עמוקה היא לא התנוחה של הגוף (תרגול בשכיבה). המהות היא איפשור של שחרור עמוק של היצמדויות בתודעה.
המנוחה העמוקה מאפשרת לתודעה לשחרר היאחזויות ברמות עמוקות יותר ויותר, מעודנות יותר ויותר, וכך מאפשרת שהייה חופשיה יותר ויותר. יש חוויה שזה לא אנחנו ש”פוגשים ומשחררים”, אלא הדברים נראים ומשתחררים.

תרגול של מנוחה עמוקה מאפשר לשכבות רבות להתקלף, לנשור, ומאפשר מפגש עם חוכמה עמוקה ואותנטית, עם ידיעה אינטואיטיבית.
הנינוחות והפתיחות מאפשרות לנו להיות בקשר עם תנועת החיים הלא-אישית העוברת דרכנו ומכוונת את צעדינו; עם מקום פנימי משוחרר, ספונטני, לא-מתלבט ולא-מבקר-את-עצמו, מקום של אנרגיה יצירתית ורחבת-לב; מקום שמחבר אותנו למה שחשוב לנו, ואל היכולות והחוזקות העמוקות שלנו, אל מעיין הכוח, החוכמה והאהבה הקיים בנו.