מקום להתאבל מפגש פסיכודרמה חודשי בהנחיית מאיה לאוב

אבל זו מיומנות: המיומנות להמשיך לאהוב את מי שמת גם כשהלב שבור. זו התנועה הנגדית להתקשחות הלב, התנתקות או הצפה. זו האפשרות להסתובב עם לב פתוח, למרות הכאב, ואולי בזכותו, להוקיר ולהודות על החיים עצמם, הכוללים את היצורים החיים והמתים.

מפגשי ״מקום להתאבל״ מתקיימים אחת לחודש, בערב יום חמישי האחרון בחודש, במרכז גוף נפש ברמת השרון. 

אין מדובר בקבוצה קבועה אלא במפגשים חד פעמיים. ניתן להגיע למפגשים רבים, אך אין רצף קבוצתי או תהליכי. ​במהלך הערב נעשה שימוש בטכניקות הפסיכודרמה על מנת לפגוש את מתינו – דרך משחקי תפקידים, ביניהם חילופי תפקידים בין החיים ובין המתים, טכניקת הכיסא הריק, כפילים ועוד. בכל חודש אדם אחד או שניים (״הפרוטגוניסטים״) יעמדו במרכז הפגישה, בעוד שאר הנוכחים משתתפים כקהל העדים.

אדם יכול לבוא על מנת להביע את אהבתו וגעגועיו, אחרת יכולה לבוא על מנת לסגור חשבונות שנותרו פתוחים, לומר סליחה או לקבל סליחה שלא ניתנה בזמנה. יכול אדם לבוא לקונן את שלא בכה שנים רבות, או לבכות פרידה שהתרחשה רק לאחרונה, ועוד אי אפשר לתפוס את ההעדר. ניתן להגיע מוכנים עם תכנים שחשבתן עליהם מראש או בשטף ספונטני של מה שיצא.​

ה​פסיכודרמה היא דרך מופלאה לשמור על קשר עם מי שמת, להרגיש אותו שוב, לחוות אותו מחוץ למחשבות שבתודעתי. זהו כלי קבוצתי, המייצר חוויה שאינה הרגלית, השונה משיח פנימי. אפילו אם ממש מדמיינים ומרגישים את המתים בתוכנו, כאשר המפגש יוצא מחוץ לגבולות הפנימיים של אדם בינו לבין עצמו, בנוכחות אנשים אחרים ובאמצעות חילופי תפקידים, ממד חוויתי נוסף נוצר, ובו גם אפשרות חדשה לעיבוד, אולי גם לשחרור והתרה.