אטה-ואדה-אופאדאנה

היאחזות ברעיון העצמי, אחד מארבעת סוגי ההיאחזויות שהגדיר הבודהה. תחושת קיומו של עצמי אמיתי, היא אשליה ברמה הבסיסית ביותר. קיימים גורמים נוספים המעוררים תחושה זו, כמו שפה ותקשורת, דבר היוצר התקשרות לתפיסת העצמי ונטייה לראות את זרם התופעות הנסיבתיות כישויות קבועות. תחושה זו מתפתחת להיאחזות כאשר מעורבת בכך השתוקקות. מה שנובע מן ההשתוקקות היא ההיאחזות בעצמי על מנת לשמר את מושא ההשתוקקות.
הן ההשתוקקות להיות והן ההשתוקקות לחדול תלויות בתפיסה של העצמי. הפחד מן ההתפרקות מעצים את ההשתוקקות להיות ואת המאבק לשרוד, ולפיכך את תחושת העצמי.

ההשתוקקות תלויה בעצמי עצמאי ובעל עוצמה, בצורה כזאת או אחרת. לעתים הדברים נראים כאילו הם ניתנים לשליטה, ודבר זה תומך באשליית העצמי, אך למעשה שליטה כזאת הנה חלקית וזמנית בלבד.

אותו עצמי, כביכול, הנו גורם אחד בלבד מבין אינספור גורמים אחרים של זרם הסיבה והתוצאה. היכולת לכוון בצורה ישירה ומוחלטת את מושאי ההשתוקקות או לשלוט בהם הנה מעבר לכוחו של כל בן אנוש. לעתים תחושת הבעלות או השליטה על הדברים נראית כמבוססת היטב, אך היא לעולם איננה מוחלטת או אמיתית ותוצאותיה הן התעצמות ההיאחזות והמאבק לאשש את תחושת העצמי.

ההיאחזות בעצמי מקשה לארגן את הדברים בהתאמה לתהליך האמיתי של סיבה ותוצאה. כאשר פעולה איננה מצויה בהתאמה לתהליך הסיבה והתוצאה, והתנאים אינם מתנהלים בהתאמה להשתוקקויות, העצמי מתוסכל ועומד מול חוסר אונים ואובדן.

היאחזות בעצמי הנה הסוג הבסיסי ביותר של היאחזות והוא המקור לכל הסוגים האחרים של ההיאחזות.

היאחזות בתיאוריה ובהשקפה על העצמי.