קולות האדמה

אילו ידעה העז שהיא עז, היו רגליה מסתבכות זו בזו. אילו ידע הדג שהוא דג, היה שוקע למעמקי הנהר כגוש עופרת. העז , הדג, ההר והנהר יודעים עצמם בידיעה שאינה יודעת. רק האדם מנסה ל”דעת” בידיעה היודעת. על כן אין האדם מצליח להיות אדם כשם שהעז היא עז, הדג הוא דג, ההר הוא הר, והנהר – נהר.

כך מתחיל יואל הופמן את תרגומו לספר בו הוא מלקט קטעים נבחרים מכתביו של החכם הסיני צ’ואנג-טסה. כל ההגות הדאואיסטית (טאואיסטית) כולה בפסקה אחת. יש מעט מאוד ספרים נצחיים, כאלה ששרדו את ההיסטוריה למן תחילתה והם היו תקפים אז בדיוק כמו שהם תקפים היום. ספר זה הוא ספר חובה בכל בית, בין אם דיריו עוסקים בסין ובין אם לא. בספר מציג לנו החכם צ’ואנג-טסה את פרשנותו המיוחדת לפילוסופיה הדאואיסטית. הוא עושה זאת בהומור רב ובאומנות שנראה כי חלפה לה מן העולם. הקטעים נבחרו בקפידה והתרגום (ישירות מסינית) של יואל הופמן הוא מלאכת מחשבת של ממש. הספר בנוי מ-69 פרקים מלאי השראה כשהם נוגעים ביחסים שבין אדם לאדם, בין האדם לעצמו ובין האדם לסביבתו. צ’ואנג משחק תדיר בין עולם האשליה למציאות, הוא מקפץ ללא הרף מפנים לחוץ מיש לאין. הוא מוליך אותנו בפשטות אין קץ, כמו כל מורה דגול אל מעמקיה וצפונותיה של התורה הדאואיסטית ואנחנו מובלים, נחשפים משתוקקים כל הזמן לעוד.

צ’ואנג-טסה (Zhuangzi)

פילוסוף סיני שחי במאה הרביעית לפנה”ס בעיר מנג (שאנצ’יו במחוז חנאן של היום). סקפטיקן שנחשב לממשיך דרכו של לאו-טסה (מחבר הספר הדאואיסטי החשוב מכולם הלוא הוא “דאו דה ג’ינג” או “הספר של הדרך והסגולה”). במשנתו הוא שאמר שהרדיפה אחר ידע בלתי מוגבל כשלרשותנו אמצעים מוגבלים בלבד היא מעשה טיפשות. צ’ואנג טסה מטיל ספק בכול דבר וכול דבר מטיל ספק בו. הוא מנסה לשבור את מסגרות החשיבה המוגבלים ואת העקרונות אודות מידות טובות, יופי מוחלט, אמת ושקר. כל אלה, לדעתו, אינם אלא אשליה, פיקציה הנובעות מקוגניציות חברתיות, משפה ומעבר שהוא לא בהכרח נכון אבל קובע במידה רבה את עתידנו, מעשינו ואת דרך חשיבתנו.