תיאור
רומאן דהאמה (דהרמה) בין-ז’אנרי, הפורש את עקרונותיה ויופיה של הדהרמה הבודהיסטית במסגרת סיפור, עיון ושירה, כמפגש פסיכולוגי בין שתי דמויות נשיות: האני, מרצה מבוגרת באקדמיה תל-אביבית, ויאנה, סטודנטית צעירה של?ב?ה הולך שבי אחריה. יאנה משנה תכניותיה לנסוע למזרח, ומתחילה להתוודע לדרך. במשך שנים הן נפגשות בקיטון המדיטציה הקטן של האני, ותקוותיה של יאנה למערכת יחסים מהנה מן הסוג הרגיל נכזבות.
האני, כנה ומדויקת, איננה מורה קלה. “לא בי התאהבת אלא בדרך”, היא מבהירה מיד, מצביעה על הקשיים במדיטציה פורמלית ובחיי יום-יום, ומטשטשת את הפער המלאכותי ביניהם. התרגול קשה מנשוא עבור יאנה, אבל בהדרגה נשברות התניות עיקשות ונחלשים דפוסים אוטומטיים ומפציעה הבנה. מתרחש רגע מופלא של התעוררות. אט אט, הכרתה של יאנה מתאזנת, “הפר מאולף”, מרחב חדש של התרחשויות נפרש בחיי שתיהן. התרגול כתרגול נשכח, העיון כעיון נשכח. החזרה אל ככר השוק היא שלמות מופלאה בה אין שום דבר מיוחד. הספר מסתיים בפרק ובו דיווח של גומא, בתה של יאנה, אודות חייה הבלתי רגילים עם שתיהן.
המסגרת הסיפורית, המתארת את השינוי שיאנה עוברת מדרך חיים סתמית לנזירות נטולת גלימה באופן המפנים את דרכה של האני, היא ספינה קלה המאפשרת לשאת את המשא העיוני בספר. הסיפור, המתרחש בחלקו בתל אביב, בסביבה מקומית מוכרת, ובחלקו במנזר בודהיסטי באנגליה, נשען על התרחשויות אותנטיות ב”מילייה הרוחני” בישראל. בין פרק לפרק מפרידים פרקי שירה אוטוביוגרפית, המתפענחת כעולמה האישי העשיר והכאוב של המחברת כילדה בשנות קום המדינה בעיר חיפה, כעלמה צעירה במדינות הים, וכאדם בוגר, בו הדברים מתפוגגים לכדי שחרור מוחלט מתוך התפכחות וויתור. פרוזה עיונית ושירה נמסכים ללא הבדל. הספר, קריאה לתשומת לב, להתפכחות, לראיית הדברים כפי שהם, מתאר תהליך טרנספורמטיבי המתרחש מתוך אמון עמוק ביכולת האנושית לטרנספורמציה.
תור גונן
נולדה כמעט עם קום המדינה המחמיצה שעתה. פרשה במובנים רבים ולא רק ממשרתה במכללה. נושאת בחן את זקנתה לעת עתה. מתאבלת מאד על אמה המתה. כעת היא כותבת רק שירה לאחר שאימנה את ידה בכתובים יבשים של ב.א., מ.א. ודוקטורט ובמאמרים אין ספור בניסיון לפרוץ דרך עבור תחום איור ספרות הילדים בארץ. כעת מלאכתה נעשית בידי אחרים. בימים אלה היא עורכת את ספרה הגדול על האיור בו היא מבנה את התחום לאחר 30 שנות מחקר והוראה. היתה ברת מזל ללמוד את שיטת השטחות אצל פרופ’ לואי גוטמן. באחד מן ה”לשעברים” הרבים שלה אצרה וניהלה את היחידה לספרות ילדים מאוירת במוזיאון ישראל, ירושלים, והיתה יועצת מדעית לתערוכות איור בבית אריאלה ובמוזיאון המדע בירושלים. ערכה ותרגמה לא את כל מה שנתנו לה לערוך ולתרגם בתחום ספרות ילדים. תרגמה ביחד עם איתמר בשן את ספרו של אג’אהן סומדהו “מודעות אינטואיטיבית”, ועומדת להוציא לאור את “דממת ההוויה”, ספרו של אג’אהן וירדהאמו. מתרגלת ומורה לויפאסנה, מקימה-שותפה של “בית בהאוונא”, מרכז ללימוד ולתרגול דרך החיים הבודהיסטית בתל-אביב והנציגות האזורית של התאחדות הבודהיסטים הכלל עולמית. כותבת כעת את ספר שיחות הדהאמה שלה ושל איתמר בשן. מכירה תודה עמוקה לתנאים, מעודדת צעירים ותומכת בזקנים.
