סוטת פאראמאטאקה-על השקפות

 
“אדם שמאמץ לעצמו השקפות מסוימות, מחשיב אותם כטובות ביותר והופך אותן לעילאיות בעולם, אומר משום כך, שכל ההשקפות האחרות נחותות. לכן הוא לא חופשי מהתנגשויות עם אחרים.
בכול מה שנראה, נשמע, נתפש בתודעה, מבוצע בקפידה בטקסים, הוא רואה רווח לעצמו.
רק מתוך אחיזה בהשקפותיו המסוימות, הוא מתייחס להשקפות אחרות כנחותות.
אלו המיומנים (בשיפוט. הכוונה לבודהה ותלמידיו שהגיעו להתעוררות), אומרים כי התחייבות נוצרת (כתוצאה מהשקפה) כאשר, בהסתמכות עליה, אדם מתייחס לכול דבר אחר כנחות.
לכן, נזיר לא תלוי במה שנראה, במה שנשמע, במה שנתפש (במודעות), ולא בביצוע מוקפד של טקסים דתיים. הוא לא יציג עצמו כשווה, או ידמיין עצמו להיות נחות, או טוב יותר, ממישהו אחר.
בנטישה של ההשקפות שהיו לו (בעבר), ומבלי לאמץ השקפה (אחרת), הוא לא מחפש אישור אפילו לא בידע. בין אלה שמתווכחים, הוא כמובן לא יתמוך באחד הצדדים. אין לו בכלל (אינו מחפש) מקלט בהשקפה כלשהי.
כמי שאין לו נטייה לקיצוניות, בין אם לקיום (נצחיות) לאי קיום (ניהיליזם), כאן או במישור קיום אחר, בשבילו לא קיימת השקפה קבועה או (צורך של) חקירה של תורות הזוכות להערכה ( ע”י אחרים).
בהתחשב במה שנראה, במה שנשמע ובמה שנתפש (במודעות), הוא לא מייצר דעה, ולו הפחותה ביותר.
כיצד ברהמאנא (בודהות ותלמידיהם שהגשימו את הדרך) שאינו אחוז על ידי  השקפה, יכול להזדהות עם משהו בעולם ?
הם לא עוסקים בספקולציות או רודפים (אחרי דעה כלשהי); דוקטרינות לא מקובלות עליהם. ברהמאנה אמיתי הוא מעבר לכך, הוא לא מסתמך על השקפות”.
Paramatthaka Sutta: On Views
Sn 4.5
PTS: Sn 796-803