סוג של חיבור פרשני חשוב בפַּאלִי לאחד…
לא פעם נשאלתי על התייחסותו של הבודהיזם למושג “אהבה”. לפי הכתבים הבודהיסטיים אנו יכולים להבחין בין שלושה סוגי אהבה שהבודהה התייחס אליהם.
הסוג הראשון נקרא “פיה” (piya) בפאלי – אהבה מתוך אחיזה (attachment). הבודהה אמר שלכל הדברים יש נטייה להשתנות. אם בנאדם אוהב מישהו או משהו מתוך פיה הוא כל הזמן יחיה בפחד, דאגה וחרדה לאבד את היקר לו. לכן הבודהה אמר שאם לבנאדם יש נטייה לאהוב מתוך פיה, עדיף לו לא לאהוב אף אחד, כיוון שהוא כל הזמן יחווה פחד, דאגה וחרדה.
הסוג השני של אהבה נקרא קאמה (kama) בפאלי- אהבה מתוך אחיזה לאינפורמציה שמתקבלת דרך החושים. לדוגמא: צבע או צורה כזאת אני אוהב, טעם כזה אני אוהב, צליל כזה, ריח כזה, מגע כזה אני אוהב.
הבודהה טען שמאחר שכל האלמנטים בטבע נוטים להשתנות, אהבה שתלויה באינפורמציה מהחושים מטעה אותנו כמו סמים, וזו אהבה שתלויה בהרבה אלמנטים שמשתנים כל הזמן.
האובייקט שבו אנחנו נאחזים נוטה להשתנות, וברגע שהוא ישתנה האהבה שלנו אליו תיעלם, וכך נרגיש פגיעה ונחפש אובייקט אחר להיאחז בו. לדוגמא, אם גבר מתאהב באשה בגלל הצורה שלה, עם השנים הגוף יתבגר והוא עלול לחפש אישה אחרת.
המרחק בין העין שלנו שקולטת את האינפורמציה לאובייקט שאנו רואים נוטה להשתנות. כך, אם אנחנו רואים משהו שמוצא חן בעינינו דרך ערפל, האובייקט עלול להפוך פתאום לדוחה בעינינו כשהערפל יתפוגג.
העין שלנו עצמה נוטה להשתנות, וכך גם שאר החושים שלנו משתנים, ואינפורמציה שאהבנו קודם עלולה ליצור אצלנו דחייה בטווח של זמן.
התפיסה שלנו אף היא משתנה, וגם מסיבה זו, דבר שאהבנו קודם, בטווח של זמן יראה לנו דוחה.
אם כך, במקרה של אהבה שתלויה בחושים או בדבר אחר, ברגע שמשתנה או נלקח הדבר, ייווצר בתוכנו סבל.
אהבה מסוג שלישי זו אהבה שהבודהה לימד ועודד. היא נקראת מטה (metta) בפאלי ובאנגליתloving kindness – אהבה שלא תלויה בדבר, אהבה שנובעת מרצון טוב וטובתו של הזולת בהיותו יצור חי.
מטה יכולה לבוא לידי ביטוי מבחינה מנטאלית, מבחינת דיבור או מבחינת מעשה. זאת אחת מארבע האיכויות שנקראות בראהמה ויהארה (משכן האלים), שהינה אהבה לכל היצורים החיים באשר הם באופן שווה.
באחת השיחות שהבודהה נותן לנזירים הוא אומר שכפי שאמא אוהבת את בנה היחיד עד כדי שהיא מוכנה להקריב את נפשה עבורו, כך על הבנאדם לאהוב את כל היצורים החיים. אך קודם כל עליו לאהוב את עצמו.
דוגמה לאהבה כזאת תוכלו למצוא אצל הדלאי לאמה ביחסו לכל האנשים סביבו, כולל הסינים כעם כובש.
תרגול של מטה אנו מבטאים בסופו של כל תרגול מדיטציה, כאשר אנו שולחים ברכות לכל היצורים החיים באשר הם ומאחלים לרווחתם, שמחתם, בריאותם ואושרם.
מי ייתן וכל אחת ואחד מכם יפתח בתוכו אהבה של מטה לעצמו ולכל היצורים החיים, ושזה יהווה עבורכם תנאי לאושר אמיתי.
פרה (נזיר) אג’אהן (מורה) עופר מתרגל מדיטציית ויפאסנה במנזר וואט למפנג ווט צ’ום טונג בתאילנד תחת הדרכתו של אג’אן טונג סיראמנגלו ותאנת צ’ינדפורן.
מאז שנת 2005 פרה אג’אהן עופר מלמד בארץ. בנוסף הוא משמש כנזיר ומורה במקדש בודהיסטי ליד פרנקפורט ובמרכז הויפאסנה דהמהצ’ירי ליד מינכן גרמניה ומלמד במקומות שונים בעולם.
פריטים נוספים
בודהיזם – קווים במיסטיקה, חרות ועוד
מאת: רחל ששון הכיוון המיסטי בזן הוא שאינסוף הרצונות שואבים מהרצון האחד – האחדות הקוסמית. תוך ריכוז בתשומת-לב במדיטציה יש להרהר בתבונה הנעלה (פרג’ניא) האומרת שהמציאות הקוסמית היא שלווה, אינסופית, […]
הקלטת מפגש שבילים רבים דהרמה אחת: שמחה בבודהיזם זה ענין רציני
שהתקיים ב- 2 באוגוסט 2024 בהשתתפות: סנדיה בר-קמה, ד״ר אסף סטי אל-בר, ד״ר אסף פדרמן, שלמה בזם מנחים: אילן לוטנברג ואבי פאר ״כל שמחה שקיימת בעולם זה מקורה בשאיפה שאחרים […]
“דילמת הרועה” – על הגנה העצמית ושימוש בכוח במסורות הבודהיסטיות
לומד, מלמד ומתרגל בודהיזם טיבטי, מאהמודרה ודזוגצ’ן, תלמידו של קרמה צ’גמה רינפוצ’ה וסנגטרול רינפוצ’ה – שושלת הקגיו. מייסד MEDITATION FACTORY, מרכז בודהיסטי לתרגול ולימוד בהרצליה. *** הגנה עצמית היא […]
תקווה פחד ותרגול הדהרמה
פגש את הבודהיזם בשנת 1983, ומאז מחויבותו כלומד ומתרגל הלכה והעמיקה במסורת התהרוואדה ובמסורת הטיבטית בשנת 2003 היה שותף בהקמת תוכנית הכשרה תלת-שנתית ליועצים ברוח הדהרמה .(www.mindproject.com) במסגרת מכון ‘למה […]
לקום מהשבעה
מתרגל, ופוסע על הדרך מאז 1997 במסורת הוויפסנא והבודהיזם הטיבטי. חוקר דהרמה בת-זמננו, דהרמה מעורבת חברתית ואת המפגש בין ההגות הבודהיסטית לפילוסופיה המערבית. עבודת הדוקטורט שלו מציעה תפיסה חינוכית דיאלוגית […]