הדרשה על הניבאנה

פעם אחת שהה המכובד סַאריפּוּטַה במַגַדְהַה בכפר ששמו נַאלַקַה[1]. שם, ניגש אל המכובדסאריפוטה הפרוש גַ’מְבּוּקְהַאדַקַה ובירך אותו לשלום. לאחר החלפת הברכות הידידותיותושיחת הרעים, התיישב הפרוש גַ’מְבּוּקְהַאדַקַה לצידו של המכובד סַאריפּוטַה ושאל אותו
“החבר סַאריפּוטַה, נאמר: ‘ניבּאנה, ניבּאנה’. מהי ה’ניבּאנה’?”
“חבר, על קץ התאווה, קץ השנאה וקץ הבלבול והתעתוע, על כך נאמר ‘ניבּאנה’.”
“האם ישנה דרך, האם ישנו תרגול שבאמצעותו אפשר להיווכח באופן ישיר בניבּאנה?”
“ישנה דרך, ישנו תרגול שבאמצעותו אפשר להיווכח באופן ישיר בניבּאנה.”
“מהי הדרך, מהו התרגול שבאמצעותו אפשר להיווכח באופן ישיר בניבּאנה?”
“הדרך האצילה בעלת שמונת הנתיבים היא התרגול שבאמצעותו אפשר להיווכח באופן ישיר בניבּאנה, לאמור, ראייה נכונה, כוונה נכונה, דיבור נכון, פעולה נכונה, אורח חיים נכון, מאמץ נכון, מודעות נכונה וסמאדהי נכון.
באמצעות דרך זו ותרגול זה, אפשר להיווכח באופן ישיר בניבּאנה.”
“דרך זו היא מצוינת, חבר, תרגול זה הוא מצוין, בכדי להיווכח באופן ישיר בניבּאנה. זה גם מספיק, החבר סאריפּוּטַה, בשביל [לפתח] עירנות.

[1] נאלקה היה כפר הולדתו של סַאריפּוּטַה ובו הוא שהה מפעם לפעם גם כשהפך לנזיר. שם סַאריפּוּטַה חלה ושם הוא נפטר והשיג את הנבאנה הסופית [SN V.161].