בעלת בית (בודהיסטית), בעל בית (בודהיסט)
פעם שמעתי מילים אלו של הבודהא כאשר הוא שהה בבית ההארחה ביער במחוז נאלא. יום אחד, הנזיר הנכבד קאצ’איאנא בא לבקרו ושאל, “הטאטהאגאטא דיבר על ‘השקפה נכונה’. איך הטאטהאגאטא יתאר השקפה נכונה?”
הבודהא אמר לנזיר הנכבד, “אנשים בעולם נוטים להאמין באחת משתי השקפות: ‘קיום’ או ‘חוסר-קיום’. הדבר כך בגלל שהם לכודים בתפיסות מוטעות. תפיסות מוטעות הן המובילות אל המושגים של ‘קיום’ ו- ‘חוסר-קיום’. קאצ’איאנא, רוב האנשים לכודים על-ידי הסבכים הפנימיים ‘אפליה’ ו- ‘העדפה’, ‘התפסות’ ו- ‘הצמדות’. אלו שאינם לכודים על-ידי הסבכים הפנימיים ‘התפסות’ ו- ‘הצמדות’ אינם מדמיינים עוד ואינם נצמדים לרעיון ‘עצמיות’. הם מבינים, למשל, שסבל מתגלה כאשר התנאים נוחים והולמים ושסבל נעלם כאשר התנאים אינם נוחים והולמים עוד. כבר אין כל ספקות בליבם. הבנתם אינה נובעת מאחרים – זו תובנתם שלהם. תובנה זו נקראת ‘השקפה נכונה’ וזו הדרך בה הטאטהאגאטא יתאר השקפה נכונה”.
“הכיצד? כאשר מישהו הניחן בהבנה נכונה מתבונן בדרך בה העולם מתגלה, הרעיון של ‘חוסר-קיום’ לא עולה בנפשו. כאשר הוא מתבונן בדרך בה העולם נעלם, הרעיון של ‘קיום’ לא עולה בנפשו. קאצ’איאנא, לראות את העולם כאילו הוא קיים זו קיצוניות. לראות את העולם כאילו אינו קיים זו גם קיצוניות. הטאטהאגאטא נמנע מהקיצוניות האחת ומהקיצוניות האחרת ומלמד את הדהרמא כאשר הוא שוכן בדרך הביניים”.
“בדרך הביניים יש דבר אחד, מכיון שיש דבר אחר; אין דבר אחד, מכיון שאין דבר אחר. מכיון שיש בורות, ישנם דחפים. מכיון שישנם דחפים, יש הכרה. מכיון שיש הכרה, יש גוף ונפש. מכיון שיש גוף ונפש, ישנם ששת החושים. מכיון שישנם ששת החושים, יש מגע. מכיון שיש מגע, יש תחושה. מכיון שיש תחושה, יש תשוקה. מכיון שיש תשוקה, יש התפסות. מכיון שיש התפסות, יש התהוות. מכיון שיש התהוות, יש לידה. מכיון שיש לידה, ישנם זקנה, מוות, צער ויגון. בדרך זו מתגלה הסבל כולו”.
“אבל עם ההעלמות של הבורות, הדחפים נעלמים. עם ההעלמות של הדחפים, ההכרה נעלמת. עם ההעלמות של ההכרה, הגוף והנפש נעלמים. עם ההעלמות של הגוף והנפש, ששת החושים נעלמים. עם ההעלמות של ששת החושים, המגע נעלם. עם ההעלמות של המגע, התחושה נעלמת. עם ההעלמות של התחושה, התשוקה נעלמת. עם ההעלמות של התשוקה, ההתפסות נעלמת. עם ההעלמות של ההתפסות, ההתהוות נעלמת. ולבסוף, עם ההעלמות של ההתהוות, לידה, זקנה, מוות, צער ויגון נעלמים. בדרך זו נעלם הסבל כולו”.
כך לימד הבודהא, ולשמע תורתו הנזיר הנכבד קאצ’איאנא זכה להארה והשתחרר מצער. הוא התיר את כל סבכיו הפנימיים והיה לארהאט.
Samyukta Agama 301
the Discourse on the Middle Way))
וכן, נזירים, הנזיר המתבונן בתופעות שוהה בתופעות ביחס לשבעת איברי החוכמה (bojjhaṅga[1]). וכיצד, נזירים, הנזיר המתבונן בתופעות שוהה בתופעות ביחס לשבעת איברי החוכמה? כאן, נזירים, כאשר יש בו את איבר […]
ראהולה, תַרגֵל מדיטציה בדומה לאדמה. כאשר אתה מתרגל מדיטציה בדומה לאדמה, מגע נעים ומגע לא-נעים אינם משתלטים על התודעה ותופסים בה אחיזה, ואינם נשארים ומתקבעים בה. כשם שאנשים משליכים על […]
לוּ כל בעלי התודעה, כל הסובלים בגופם ובנפשם יזכו באוקיינוס של אושר ושמחה בזכות חסד זה שצברתי. לו לא יסבול איש יחלה או יעשה רע לא יפחד ולא ימעיט […]
לאחר שהבין את המקום השקט, אותו יש לקיים בראש ובראשונה על-ידי פעילות מיטיבה – עליו להיות מסוגל, ישר, נכון, בעל דיבור טוב, רך וללא יוהרה, שבע רצון, אחד שקל […]
שמעתי שפעם המבורך גר בין הסומבהאנים. ישנה עיר סומבהאנית הנקראת סדאקה. שם פנה המבורך אל הנזירים ואמר “נזירים!”. “כן, אדוני” ענו הנזירים. המבורך אמר: “פעם, נזירים, לוליין במבוק העמיד מוט […]