הרביעית מארבעת “התכונות הנשגבות” (בראהמה ויהארה). היא…
לא-אני, לא עצמי. אחד משלושת מאפייני המציאות כפי שהיא באמת (טי-לאקאנא): ארעיות – אניצ’ה, סבל ואי נחת – דוקהה, לא-עצמי – אנטא.
אי יכולתנו לראותה כך הינו זיהום בתודעתנו ובכך מביא לסבל.
לפי הבודהה, תפישת העצמי מבוססת על אחת משתי הגישות הבאות: “קיום” (ניצחיות/ אטרנליזם – אמונה ב”עצמי” נצחי וקבוע) או “אי קיום” (הכחדה/ ניהיליזם- אמונה שאין כל “עצמי” וברגע המוות הכול מסתיים).
על פי הבודהה אף אחת מהן אינה נכונה, והוא מכנה אותן תפישות אשלייתיות, קיצוניות ומוטעות, היות ולא ניתן לומר ש”אין עצמי” כלל (תחושת ה”עצמי” עולה כל פעם מחדש) אבל לא ניתן גם לומר ש”יש אני” (היות ואותו אני הוא תלוי סיבות ותנאים ודועך כל פעם כשהן משתנות).
לפיכך, מושג זה נמצא מעבר לשתי השקפות אלו וניתן להבינו יותר כ”אי קיומו של עצמי/ אני שהוא קבוע, עצמאי ומתקיים בנפרד מתופעות אחרות.
מילולית: “לא עצמי” או “לא אני”; שלילת קיומו של “עצמי” קבוע ובלתי משתנה.
מילולית: “לא עצמי”, “לא-אני”; שלילת קיומו של “אני” נפרד וקבוע.
אין אטמן, אין עצמי או אין אני; אחד ממושגי היסוד שבעזרתם יצא הבודהה כנגד רעיון העצמיות הקבועה, הנצחית והבלתי תלויה
“לא-עצמי” הוא מושג חשוב ומרכזי בבודהיזם שמוסבר לפחות בשני אופנים שונים כבר בעת העתיקה. במסגרת הסבר הראשון, וכניראה העתיק יותר, לא-עצמי מתיחס לרכיבים השונים של האדם. אף אחד מהם (למשל התודעה, הרצון, או הגוף) אינו “עצמי” במובן הברהמיני של המושג, כלומר הוא אינו נשמה נצחית ובלתי משתנה (אטמן) הזהה לכוח היוצר האלוהי (ברהמן). הבודהה טען וחזר שנשמה כזו אינה בנימצא והחיפוש אחריה הוא מעשה עקר ובזבוז זמן. במסגרת ההסבר השני למושג, לא-עצמי מתיחס לכך שאף אחת מהתופעות (דהמה) אינה כוללת “עצמיות”. כלומר, אין בנמצא דבר אשר עומד בפני עצמו או מקיים את עצמו. כל התופעות תלויות זו בזו באופן כזה שהן נעדרות הגדרה עצמית מוחלטת.
היעדר-עצמי (selfless) – ריקוּת, טבען הבסיסי של התופעות, העובדה שהתופעות אינן קיימות מכוח עצמן. היעדר העצמי מתחלק להיעדר-עצמי של היצור החי ולהיעדר-עצמי של יתר התופעות. ה”עצמי” במונח “היעדר העצמי” מתייחס לסוג הקיום המסולף, שאנו מדמיינים אותו כמוחשי מדי, הנקרא “קיום מעצם טבעו” או “קיום אינהרנטי”.
קצוות. מילולית: ‘גוף של עצמו’. מפורש גם כסיומים או מגבלות. זוהי הטעות או האשליה של השקפת העצמי, אמונה בעצמי או רעיון העצמי. חוסר עצמיות. או אי-עצמי, לא-עצמי. אחד משלושת מאפייני היסוד של כל התופעות הפיזיות והמנטאליות: סבל, השתנות מתמדת וחוסר-עצמיות. מאפיין זה נוגד את ההנחה הרווחת שקיים גורם קבוע ומתמשך ביצורים חיים, צמחים או דוממים. הבּוּדְּהַה גילה שבפועל זוהי אשלייה בלבד, ודרך גילוי עצמאי והבנה מלאה של האשלייה הזאת ניתן להשתחרר מהאמונה הכוזבת בעצמיות.
מאת: רחל ששון הכיוון המיסטי בזן הוא שאינסוף הרצונות שואבים מהרצון האחד – האחדות הקוסמית. תוך ריכוז בתשומת-לב במדיטציה יש להרהר בתבונה הנעלה (פרג’ניא) האומרת שהמציאות הקוסמית היא שלווה, אינסופית, […]
בהיקהו בודהי הוא נזיר ומלומד בודהיסטי יליד ניו יורק, ארה״ב. בהכשרתו האקדמית הוא בעל תואר ד״ר לפילוסופיה. הוא הוסמך לנזירות מלאה בשנת 1973 בסרי לנקה, שם הוא שהה במשך24 שנים, […]
הדימוי העצמי כמו מוסיקה. יושבים בתזמורת – רואים נגנים וכלים ומנצח. אבל איפה המוסיקה? איפה הסימפוניה? מחפשים בתוך הפיה של הטרומבון וכו’ – והיא לא שם. היא נוצרת מאוסף תנאים, […]
בהיקהו בודהי הוא נזיר ומלומד בודהיסטי יליד ניו יורק, ארה״ב. בהכשרתו האקדמית הוא בעל תואר ד״ר לפילוסופיה. הוא הוסמך לנזירות מלאה בשנת 1973 בסרי לנקה, שם הוא שהה במשך 24 […]
איתמר בשן נולד בישראל (1953) להורים ניצולי שואה ולאח בכור שכבר אינם בין החיים. פסיכולוג קליני מומחה ומדריך בפסיכותרפיה מזה 30 שנה, והדהאמה ספוגה בעבודתו הטיפולית ובחייו. בעל ניסיון עשיר בתמיכה […]
1. הקדמה הבודהה עצמו אמר על “פטיצ’א-סמופאדא” (התהוות מותנית): “זה אשר רואה את “פטיצ’א-סמופאדא”, רואה את הדהרמה. זה אשר רואה את הדהרמה, רואה את “פטיצ’א-סמופאדא” (MN28) יותר מכך, הבנת “פ...
(הבהרה של אבי פאר: מאמר זה החל כראשי פרקים שהכנתי לקראת הרצאה שלי בנושא. לכן לא הקפדתי על רישום הכותב/ים והמקור/ות מהם נלקח החומר ועל כך אני מצר. מכל מקום, […]
“פעם אחת בעשרת ימי תשובה, ישבתי ביני לבין עצמי ופשפשתי במעשי והרהרתי איזוהי הדרך שאבור לי לילך בה בעבודת השם, ולא מצאתי לגופי טוב ממדרגת אין. היינו, לשום עצמי אין […]
אי היאחזות והתהוות הם שני מושגים מרכזיים בהגות הבודהיסטית. במאמר זה נעסוק במושגים אלה וננסה להבינם מנקודת המבט הבודהיסטית, ונראה את הקשר שלהם להיווצרות הסבל. תשומת לב אם נשאל כל […]
אג’אהן אמארו, מבכירי תלמידיו המערביים של אג’אהן צ’ה, מכהן מאז שנת 2010 כאב מנזר אמרוואטי באנגליה. אג’אהן אמארו, שהוסמך לנזירות בשנת 1979 על-ידי אג’אהן צ’ה, הקים בשנת 1996 את מנזר […]
ג’ון קבט-זין (Jon Kabat-Zinn) פרופסור אמריטוס לרפואה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת מסצ’וסטס, חלוץ השימוש במיינדפולנס בטיפול בכאב כרוני ובמחלות. התכנית שפיתח Mindfulness-Based Stress Reduction (MBSR) נלמדת ומוצעת כיום בכל […]
פניננדו בהיקהו הוא יליד הארץ, נזיר במסורת נזירי היער של צפון-מזרח תאילנד. נמצא כיום בארץ, מלמד את הדהרמה והוא המייסד של ‘משכן שלווה’ ברמת-גן. *** הצגת הדברים […]
בדרך כלל אנחנו חווים את עצמנו כיציבים וקבועים, אפילו ניצחיים; למרות זאת קיימת גם מודעות חמקמקה של זמניות, של העובדה שה”אני” מזדקן וימות. המתח בין שתי התפישות המנוגדות זהה במהותו […]
אפילו בתרגול הפשוט של התבוננות בשאיפה אחת ובנשיפה אחת, אנו יכולים לראות באיזו מהירות התודעה שועטת קדימה ומתחילה למלא את החלל עם סוגים שונים של מחשבות, תפיסות, דימויים, זיכרונות ופנטזיות. […]
הרגשות שלנו יכולים להיות מופעלים ממשהו מאד קטן: תחושה פיזית, מחשבה חולפת, מגע, הרגשה. בהקשר של דְהַמָה אנו מתחילים להבחין שלמעשה רגשות הם מבנים: תערובת של מחשבה, הרגשה, תפיסה, התניות […]
כריסטינה פלדמן (Christina Feldman) מהמייסדים של מרכז המדיטציה גאיה האוס (Gaia House) באנגליה. מ-1976 מלמדת ומובילה ריטריטים של מדיטצית תובנה ברחבי העולם. מורה בכירה ב- IMS (Insight Meditation Society ) ב- Barre, מסצ׳וסטס. חיברה מספר ספרים ביניהם:...
הבודהה התייחס לחמש יכולות רוחניות שיכולות להפוך – עם טיפוח ופיתוח נכונים – לכוחות רוחניים. היכולות האלו קיימות בכל אחד מאיתנו ופיתוחן משמעו עשייתן לאיכויות רבות-עוצמה שיובילו להתעוררות. כל עוד […]
תראוודה, – “תורת הזקנים”, היא אסכולה בודהיסטית השואבת את השראתה מן הכתבים הכלולים ב”טִיפִּיטַקַה”, או הקנון הפאלי, אשר לדעת מומחים כולל את התעוד המוקדם ביותר לתורתו של הבודהה (1).במשך מאות רבות התראוואדה […]
“כך שמעתי. פעם אחת שהה המבורך בסוואטהי, בחורשת ג’טה, במנזרו של אנטה-פינדיקה. שם הוא פנה אל הנזירים באומרו: נזירים! כן, אדוני! ענו הנזירים. אמר המבורך: אלמד אתכם ואנתח […]
איה קהמה נולדה בשנת 1923 בברלין להורים יהודים שהצליחו להימלט מגרמניה לפני פרוץ המלחמה, אך נכלאו במחנה שבויים יפני עד סיומה. היא הוסמכה לנזירות בשנת 1979 בסרי לנקה, ופעלה רבות […]
פעם אחת שהה המבורך בבנרס, בפארק הצבאים באיזיפטאנה. שם הוא פנה אל קבוצת החמש: “נזירים,” “מכובדנו”, הם השיבו, וכך הוא אמר:גוף אינו עצמי. אם גוף היה עצמי, הגוף לא היה […]
תמצית:עבודה זו מציגה מחקר של אתיקות בודהיסטיות ואת פרספקטיבת המוסר-שמעבר שפותחה על ידי מסאו אבה, חבר בית הספר קיוטו לפילוסופיה יפנית. עבודה זו מציגה כמה מהקונספטים הראשיים של המוסר הבודהיסטי […]
א. הסבר כללי שבע “הנטיות” או “הדפוסים”, מחלקות את פני האדם לשבעה סוגים, בהתאם לתכונת אופי דומיננטית אשר “מנהלת אותם”: 1. (נטייה ל) “השתוקקות חושית” (קאמא ראג’ה) 2. (נטייה ל) […]
בבודהיזם אנחנו משתמשים במילים “אני” ו”אין-אני” ועל כן חשוב להבין מהו בדיוק אותו “אין-אני”, אנטה, אפילו אם הוא בהתחלה רק רעיון, כי הגרעין של תורת הבודהה תלוי במושג זה. הבודהיזם […]
אחת מאבני הנגף הראשונות שאנשים מערביים נתקלים בהן כאשר הם לומדים על בודהיזם, הוא הלימוד של אנטה, אשר לעיתים קרובות מתורגם כ”אין-אני”. לימוד זה הינו אבן נגף משתי סיבות. ראשית, […]
אילן לוטנברג לומד ומתרגל שנים רבות את הדרך הבודהיסטית במסורות השונות. הוא מלמד בודהיזם ומדיטציה, מתרגם ספרים בנושאים בודהיסטיים, ממקימי אתר “בודהיזם בישראל”, מעורכי כתב העת המקוון של “בודהיזם בישראל”, […]
תורת הבודהה אינה פילוסופיה. פילוסופיה, הגיון, רציונל – מדברים אל התודעה. Mind. הבודהה מדבר אל הלב. אל האינטואיציה. הוא משתמש במילים, אבל הן רק אנלוגיה. להבין את הבודהה – כמו […]
א. הגדרה ראשונית סאמיוג’נא-או ה”כבלים”, הינם 10 המאפיינים של האישיות, אשר כובלים את האדם למעגל הסאמסארה ( אותו מעגל בלתי פוסק של לידה, מחלה, זיקנה ומוות): 1. “סאקאייה דיטהי” – […]
א. שלושת מאפייני המציאות (טי לאקהאנא) – ההגדרה שלושת מאפייני המציאות לפי הבודהא הם: “אניצ’ה” – ארעיות, שינוי מתמיד, העובדה שאין שום תופעה מותנית שהיא נצחית “דוקהא” – סבל ,תסכול, […]
רבים מאשימים את הבודהה על היותו פסימי: הוא מתחיל את תורתו עם סבל (דוקהה). ואמנם, הבודהה מדבר על הסבל כעל האמת הנאצלת הראשונה שלו, אבל כשאנו שומעים את זה אנחנו […]
א. הכחדת ה”צמא” (טהנהא) הבודהא מגדיר כך את הפסקת דוקהא: “הו נזירים, מהי האמת הנאצלת על הפסקת דוקהא? זוהי ההפסקה המוחלטת, ההכחדה של אותה השתוקקות, של התקווה לה, (זהו) הוויתור […]
“אין-אני” או “לא-אני” – טניסארו בהיקהו, אם אין אני לי – תומר פרסיקו, הסוטה של וג’ירה, מדיטציה וה”אני” – שינזן יאנג, מדיטציה על “אין-אני” – איה קהמה