אמון. אחת מ״חמשת היכולות״ (אינדריה) – איכויות…
בסאוותי. אז, בשעת בוקר, הנזירה ואג’ירה התלבשה, לקחה את קערת הנדבות ואת הגלימה, ונכנסה לסאוותי לקבץ את נדבת מזונה. לאחר שהתהלכה בסאוותי וחזרה מקיבוץ נדבת מזונה, היא הלכה אל חורשת האדם העיוור לשהיית יומה. משהעמיקה אל מעבה החורש, היא התיישבה למרגלות עץ לשהיית יומה.
אז מארה המרושע, בבקשו לעורר פחד, חרדה ואימה בנזירה ואג’ירה, ברצותו לגרום לה לאבד את הריכוז, פנה אליה במילות-שיר אלה:
“על ידי מי נבראה ישות זו?
היכן יוֹצרה של הישות?
היכן התהוותה הישות?
להיכן היא תיעלם?”
אז, הנזירה ואג’ירה חשבה כך: “מיהו האומר מילות שיר אלה, האם זהו יצור אנושי או לא אנושי?”
והיא הבינה: “זהו מארה המרושע, שעשה זאת בבקשו לעורר בי פחד, חרדה ואימה ולגרום לי לאבד את הריכוז.”
בהבינה שזהו מארה המרושע, השיבה לו הנזירה ואג’ירה במילות השיר הבאות:
“מדוע אתה מניח שקיימת ישות?
מארה, האם זו השקפתך הספקולטיבית?
אין זו אלא ערימת התניות,
אף ישות אינה נמצאת כאן.
כשם שעם צירופם של חלקים
נעשה שימוש במלה ‘מרכבה’,
כך גם, כשהמצרפים קיימים,
ישנה המוסכמה של ‘ישות’.
זה רק סבל שנוצר,
סבל המתעורר ונעלם.
דבר אינו מתהווה אלא סבל,
דבר אינו חדל אלא סבל”.
אז מארה המרושע, בהבינו כי ‘הנזירה ואג’ירה יודעת אותי’, מתוסכל ומאוכזב, נעלם
לאלתר.”
Vajira Sutta – SN 5.10
פריטים נוספים
מתוך הדרשה על ייצוב תשומת הלב
וכן, נזירים, הנזיר המתבונן בתופעות שוהה בתופעות ביחס לשבעת איברי החוכמה (bojjhaṅga[1]). וכיצד, נזירים, הנזיר המתבונן בתופעות שוהה בתופעות ביחס לשבעת איברי החוכמה? כאן, נזירים, כאשר יש בו את איבר […]
מתוך הדרשה על ההדרכה הארוכה לראהולה
ראהולה, תַרגֵל מדיטציה בדומה לאדמה. כאשר אתה מתרגל מדיטציה בדומה לאדמה, מגע נעים ומגע לא-נעים אינם משתלטים על התודעה ותופסים בה אחיזה, ואינם נשארים ומתקבעים בה. כשם שאנשים משליכים על […]
בתי הקדשה
לוּ כל בעלי התודעה, כל הסובלים בגופם ובנפשם יזכו באוקיינוס של אושר ושמחה בזכות חסד זה שצברתי. לו לא יסבול איש יחלה או יעשה רע לא יפחד ולא ימעיט […]
הדרשה אודות האהבה (Metta-sutta)
לאחר שהבין את המקום השקט, אותו יש לקיים בראש ובראשונה על-ידי פעילות מיטיבה – עליו להיות מסוגל, ישר, נכון, בעל דיבור טוב, רך וללא יוהרה, שבע רצון, אחד שקל […]
סוטרה סדאקה
שמעתי שפעם המבורך גר בין הסומבהאנים. ישנה עיר סומבהאנית הנקראת סדאקה. שם פנה המבורך אל הנזירים ואמר “נזירים!”. “כן, אדוני” ענו הנזירים. המבורך אמר: “פעם, נזירים, לוליין במבוק העמיד מוט […]